ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
התעבות
|
הגייה* |
hita'but
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ע־ב־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל הִתְקַטְּלוּת
|
נטיות |
ר׳ הִתְעַבּוּיוֹת
|
- עברית חדשה תהליך שבו חומר הופך ממצב גזי (אדים) לנוזל. בדר"כ התקררות.
- לשון ימי הביניים ההפכות דבר דק לעבה.
1.הפועל התעבה. מן עבים -עננים.
השורש עבה
|
השורש ע־ב־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
משמעות: 1. עובי מימד הגוף. 2. הפיכת אד לנוזל מן עב ענן. ראו גם ע־ו־ב. יתכן שמדובר בשני שורשים נפרדים
ע־ב־י
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
עָבֶה
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבָּה
|
מְעַבֶּה
|
יְעַבֶּה
|
עַבֶּה
|
לְעַבּוֹת
|
פֻּעַל
|
עֻבָּה
|
מְעֻבֶּה
|
יְעֻבֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְעַבָּה
|
מִתְעַבֶּה
|
יִתְעַבֶּה
|
הִתְעַבֶּה
|
לְהִתְעַבּוֹת
|
| |
|