התנול

הִתְנַוֵּל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התנוול
שורש וגזרה	נ־ו־ל, גזרת השלמים
בניין	הִתְפַּעֵל

1. נשחת, התקלקל, התבזה.

   • שאם אתה אומר תישבע על זה, לא תמכור לקבורה; ונמצא המת מתנוול. (רמב"ם, משנה תורה, הלכות שלוחים ושותפים, ס' ז)
   • "(הנוער) ממלא רק את בתי ההוללות, בתי הקפה ובתי הבורסה; הכשרים שבהם מתנוולים, ואלה שחיו חיי כעור בארצם הולכים ומתכערים כאן שבעתים." (חיים נחמן ביאליק על מצב היהדות והספרות העברית בגולה).

תרגום

• אנגלית: became disfigured‏‏‏‏‏ (1), became disgraced ‏‏‏‏‏ (2), became degenerated ‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• נוול
• מנוול