הריח
הֵרִיחַ עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הריח |
| שורש וגזרה | ר־י־ח, גזרת נע"ו/י |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא השתמש בחוש הריח שלו; חלקיקים מחומר מסוים הגיעו לקולטנים שבאפו ותורגמו לתחושה ייחודית במוחו.
- לשון המקרא בהשאלה: בחן, בדק ((משמעות משוערת))
- לשון המקרא בהשאלה: הושפע מקרבה קלה ביותר, חש מרחוק.[2]
- ”וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ“ (שופטים טז, פסוק ט).
- ”בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה“ (איוב לט, פסוק כה)
- "עכשיו כשמריחים כבר את הסוף" (הפיג'מות, מריחים את הסוף).
- "החילופים ערוכים, את הכדור הם מריחים" (יוסי בן דור, דגלי בית"ר).
- לשון חז"ל הדיף ניחוח.
- זה הפך את קוציו וזה הריח את ריחו הטוב (מדרש תנחומא, כי תצא, ד).
- כל בגדיך מריחים כריח בשמים (רש"י על תהלים מה ט).
- "וכל הנשים מריחות מבושם 'מוסקווה האדומה'" (אלונה קמחי, מטעי הדובדבן של אוקראינה).
- "התבשיל מריח מצוין!"
- עברית חדשה בהשאלה מן (4): גרם לחשד שיש בו דבר מה שאינו כשורה.
- הדבר הזה מריח לא טוב.
גיזרון עריכה
- מן ריח. להוראות (2), (4) ראה להלן, דברי נגה פורת.
פרשנים מפרשים עריכה
הוראה (2) הובאה על פי פירוש "דעת מקרא" לפסוק בישעיהו יא,ג ("וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'"). אבן שושן (ערך ריח->הריח) מפרש אותו במשמע של "הכניס ריח של, אצל, השרה", ומייחד הוראה מיוחדת ל"הריח" על פי פסוק זה. רש"י מפרש אותו במובן של "נמלא ריח". רד"ק מפרש:
| לפי שהריח הוא הרגשה קלה, אומר לדבר הקל שבהרגשה 'ריח', וכן 'מרחוק יריח מלחמה' (איוב לט,כה) "כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש' (שופטים טז,ט), וכן אמר 'והריחו ביראת י"י', כלומר במעט הבנה ירגיש בבני אדם הטובים והרעים | ||
. ואחרים (ר"י קרא, ר"י מטראני) פירשו מלשון "רוח", כלומר "יימלא רוח ה'", ולפי זה אין לפסוק עניין לערך זה.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
התרגום הוא להוראה (1), הנפוצה:
- איטלקית: sentire
- אינדונזית: mencium
- איסלנדית: lykt
- אנגלית: smell
- אסטורית: goliflar
- אספרנטו: flari
- ארמנית: հոտ քաշել
- בנגלית: গন্ধ পাওয়া
- בסקית: usaindu
- גליסית: cheirar
- גרוזינית: ყნოსვა
- גרמנית: riechen
- דנית: lugte
- הולנדית: ruiken
- הונגרית: szagol
- טורקית: koklamak
- יאוית: ngambu
- יוונית: μυρίζω
- יפנית: 嗅ぐ
- לטבית: ost
- לטינית: olefaciō
- ליטאית: uosti
- מאורית: hongi
- מקדונית: намирисува
- סינית: 聞
- סיציליאנית: ciaurari
- ספרדית: oler
- ערבית: شَمَّ
- פורטוגלית: cheirar
- פינית: haistaa
- פרסית: بوییدن
- צ'כית: cítit
- צרפתית: sentir
- קוריאנית: 냄새를 맡다
- קטלנית: olorar
- רומנית: mirosi
- רוסית: чу́вствовать за́пах
מידע נוסף עריכה
ראו נגה פורת, בלוג השפה העברית:
| גם למילה ריח יש משמעות נוספת מעבר למשמעות של קליטה בחוש הריח: מעט, שמץ, קורטוב; סימן או רמז למשהו, בייחוד למשהו שלילי או מאיים; עקבות או רושם שמשהו משאיר: "מהעסקה נודף ריח של שחיתות, ריח סכנה עולה באפי". המידע שאנחנו מקבלים מחוש הריח נחשב חלקי יותר מזה שמתקבל מחושי הראייה והשמיעה, ולכן ביטויים כמו "ריח של שחיתות" מביעים חשד לשחיתות, חשד שעדיין יש בו מקום לספק. בדומה לכך לפועל הֵריח יש בלשון הדיבור משמעות מטפורית: הבחין, חש בדבר מה סמוי באמצעות חושיו המחודדים ("הכַּתב הריח סיפור טוב והחליט להיצמד לשוטרים שהיו במקום"). פעמים רבות הדבר הסמוי הזה נחשב שלילי, ומכאן – משמעות מטפורית נוספת של הֵריח בסלנג: הראה סימנים מסוימים המעידים על טיבו, לרוב השלילי ("העסק לא נראה לי – כל העניין מריח לא טוב") | ||
| – על טעם וריח, בלוג השפה העברית | ||
ראו גם עריכה
| השורש ריח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים עריכה
- ↑ ראה פירוש "דעת מקרא" על אתר, המובא בסעיף "פרשנים מפרשים" להלן.
- ↑ במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ערך "הריח" (עמ' 106), מובאת הוראה זו: "הרגיש שדבר מה מתקרב. 'מריחה? - מה, סתיו? - לא, מלחמה' (החמישיה הקאמרית). גם 'הריח נצחון' (מקובל במשחקי כדור)". מהמובאות שהובאו בגוף הערך נראה שלמשמעות זו יש שורשים מקראיים.