הֵרִיחַ עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הריח
שורש וגזרה ר־י־חגזרת נע"ו/י
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא השתמש בחוש הריח שלו; חלקיקים מחומר מסוים הגיעו לקולטנים שבאפו ותורגמו לתחושה ייחודית במוחו.
  2. לשון המקרא בהשאלה: בחן, בדק ((משמעות משוערת))
    • וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ“ (ישעיהו יא, פסוק ג)[1]
  3. לשון המקרא בהשאלה: הושפע מקרבה קלה ביותר, חש מרחוק.[2]
  4. לשון חז"ל הדיף ניחוח.
  5. עברית חדשה בהשאלה מן (4): גרם לחשד שיש בו דבר מה שאינו כשורה.
    • הדבר הזה מריח לא טוב.

גיזרון עריכה

פרשנים מפרשים עריכה

הוראה (2) הובאה על פי פירוש "דעת מקרא" לפסוק בישעיהו יא,ג ("וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'"). אבן שושן (ערך ריח->הריח) מפרש אותו במשמע של "הכניס ריח של, אצל, השרה", ומייחד הוראה מיוחדת ל"הריח" על פי פסוק זה. רש"י מפרש אותו במובן של "נמלא ריח". רד"ק מפרש:

לפי שהריח הוא הרגשה קלה, אומר לדבר הקל שבהרגשה 'ריח', וכן 'מרחוק יריח מלחמה' (איוב לט,כה) "כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש' (שופטים טז,ט), וכן אמר 'והריחו ביראת י"י', כלומר במעט הבנה ירגיש בבני אדם הטובים והרעים

. ואחרים (ר"י קרא, ר"י מטראני) פירשו מלשון "רוח", כלומר "יימלא רוח ה'", ולפי זה אין לפסוק עניין לערך זה.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

התרגום הוא להוראה (1), הנפוצה:


מידע נוסף עריכה

ראו נגה פורת, בלוג השפה העברית:

גם למילה ריח יש משמעות נוספת מעבר למשמעות של קליטה בחוש הריח: מעט, שמץ, קורטוב; סימן או רמז למשהו, בייחוד למשהו שלילי או מאיים; עקבות או רושם שמשהו משאיר: "מהעסקה נודף ריח של שחיתות, ריח סכנה עולה באפי". המידע שאנחנו מקבלים מחוש הריח נחשב חלקי יותר מזה שמתקבל מחושי הראייה והשמיעה, ולכן ביטויים כמו "ריח של שחיתות" מביעים חשד לשחיתות, חשד שעדיין יש בו מקום לספק. בדומה לכך לפועל הֵריח יש בלשון הדיבור משמעות מטפורית: הבחין, חש בדבר מה סמוי באמצעות חושיו המחודדים ("הכַּתב הריח סיפור טוב והחליט להיצמד לשוטרים שהיו במקום"). פעמים רבות הדבר הסמוי הזה נחשב שלילי, ומכאן – משמעות מטפורית נוספת של הֵריח בסלנג: הראה סימנים מסוימים המעידים על טיבו, לרוב השלילי ("העסק לא נראה לי – כל העניין מריח לא טוב")
על טעם וריח, בלוג השפה העברית

ראו גם עריכה


השורש ריח

השורש ר־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ר־י־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיחַ מֵרִיחַ יָרִיחַ הָרַח לְהָרִיחַ
הֻפְעַל הוּרַח מוּרַח יוּרַח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות שוליים עריכה

  1. ראה פירוש "דעת מקרא" על אתר, המובא בסעיף "פרשנים מפרשים" להלן.
  2. במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ערך "הריח" (עמ' 106), מובאת הוראה זו: "הרגיש שדבר מה מתקרב. 'מריחה? - מה, סתיו? - לא, מלחמה' (החמישיה הקאמרית). גם 'הריח נצחון' (מקובל במשחקי כדור)". מהמובאות שהובאו בגוף הערך נראה שלמשמעות זו יש שורשים מקראיים.