הצניע
הִצְנִיעַ
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הצניע |
| שורש וגזרה | צ־נ־ע |
| בניין | הִפְעִיל |
- הניח במקום שאינו נראה ושמור.
- ”כלל אחר אמרו: כל הכשר להצניע, ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב חטאת עליו. וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ג):
- שכן מצניעין שם קוציהן
- ”הַמַּצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, אוֹ שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנָת לְנַגְּבָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ“ (משנה, מסכת פרה – פרק ז, משנה ח)
- דני ביקש לחסוך ליום ההולדת של אביו, לקח לו קופה להצניע בה מטבעותיו הקטנים, עד שיצבור סכום גדול.
גיזרון
עריכהנפוצה בלשון חז"ל במקרא מופיעה פעם אחת בצורת ציווי ובקשה ”הַצְנֵעַ לכת“ (מיכה ו, פסוק ח)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה---