דקר

דָקַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דקר
שורש וגזרה	ד־ק־ר
בניין	פָּעַל (קַל)

אדם דוקר אחר בצווארו.

החדיר חפץ חד בתוך גוף. נעץ סכין או חרב וכדומה בבעל חיים ופצע אותו.
- ”וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר כה, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ“ (שמואל א׳ לא, פסוק ד)
- ”וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד“ (זכריה יב, פסוק י)
[סלנג] (יש לשכתב פירוש זה): סימֵן, בחר. הסב תשומת לב לנקודה מסויימת.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- אני מזהה את המחבל כבר דוקר שולח מיקום

גיזרון

מילה מקראית.
נראה^[^{דרוש מקור}^] סלנג צבאי מהנוהג לנעוץ נ"צ במפה.

נגזרות

מילים נרדפות

ניקב

תרגום

אנגלית: stab‏‏‏‏

דֻּקַּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דוקר
שורש וגזרה	ד־ק־ר
בניין	פֻּעַל

לשון המקרא נעשה נקב בגופו בחפץ חד.
- ”טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב שֶׁהֵם יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים מִתְּנוּבֹת שָׂדָי“ (איכה ד, פסוק ט)
- ”אִם הִכִּיתֶם כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ בָם אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים אִישׁ בְּאָהֳלוֹ יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הָעִיר“ (ירמיהו לז, פסוק י)

גיזרון

הפועל דִּקֵּר לא קיים במקרא. בעברית החדשה חודשה הנגזרת דיקור.

דֶּקֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דקר
הגייה^*	deker
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ק־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ דִּקָרִים

דקר חבלים

לשון חז"ל כלי יד חקלאי לעשיית בורות קטנים באדמה, לשתילה או לזריעה.
- ”אֵלּוּ כֵלִים שֶׁאֵין הָאֻמָּן רַשַּׁאי לְמָכְרָם בַּשְּׁבִיעִית, מַחֲרֵשָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ, הָעֹל, וְהַמִּזְרֶה, וְהַדֶּקֶר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ו)
- ”וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ד, משנה ב)
[ימאות] פין עץ או מתכת מחודד, המשמש לעשיית קליעות בחבלים ובכבלים.
- "ועד לאותה שעה היה נותן דעתו לסירוגים לדֶקֶר שבו החזיק ביד אחת ולקופסת־גלולות שבידו השניה [...]. (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרון

האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מובאות נוספות

"כשהיה בלדד חובל ראשי, הרי כאשר נתן באדם את עינו האפרורית בכוונת מכוון היה הלה נתקף בעצבנות גמורה עד שהיה תופס במשהו, בפטיש או במַדקר, ומתמסר לעבודה מטורפת בדבר כלשהו." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

פרשנים מפרשים

ר' עובדיה מברטנורא על משנה שביעית ה ו: דקר – כמין יתד של ברזל שקורין קולטרו בלע"ז. והוא עשוי לחפור בו את הקרקע לשון וידקור את שניהם (במדבר כה).

מילים נרדפות

דקר חבלים

תרגום

אנגלית: spike‏‏‏‏ ‏(1); marlinspike‏, marlinespike‏, marling-spike ‏(2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: Marlinspike

דַּקָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דקר
הגייה^*	dakar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ק־ר
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות