גִּמְגֵּם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גמגם
שורש וגזרה ג־מ־ג־ם
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל דיבר באופן קטוע, תוך התעכבות על הברות ספציפיות. מחמת הסוס, מבוכה או לקות מוחית.
    • אל תגמגם ואמר לו אלא אמור לו מייד
    • מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא אמר לו בני פתח פיך ויאירו דבריך

גיזרון עריכה

אולי מילה אונומטופית [דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

  • מצוי במצרית קדומה גמגמ gmgm בהוראת דיבור-טיפשי או מקוטע . וכפועל בהוראת לשבור, לרסק, לקרוע .להלן הירוגליף:
G28G17G28G17A2Z3

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

מידע נוסף עריכה

במדרש נדיר התגמגם כמו נמוג ”כבר היה העולם מתגמגם והולך“ (שיר השירים רבה, פרשה ז, סימן א)

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: גמגום