בבת אחת

בְּבַת אַחַת

לשון חז"ל בפעם אחת, "במכה" אחת.
- ”השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן“ (בבלי, מסכת פסחים – דף פו, עמוד ב)
- כדרך שאין הנשר הזה בא על קנו (ב)בת אחת אלא מפסייע מאילן לאילן ומסוכה לסוכה כדי שיעורו בניו מדרש תנאים לדברים פרק לב
- "נכון, לא קל להפסיק בבת אחת. העישון הפך להרגל. אבל עכשיו יש דרך...". ("מעריב", 29 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מידת איפה אחת
- ”כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה“ (ישעיהו ה, פסוק י)
- ”אפילו עשה מלאכתו בת אחת פטור“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ב, עמוד ג)

מן "בַּת", יחידת מידה קדומה לנוזלים שנפחה שווה לנפח מידת היבש הקרויה אֵיפָה. ” בַּת אֶחָת“ (ישעיהו ה, פסוק י)^[1]
לדעה אחרת בת בלשון המקרא וחז"ל הוא הדבר הנטפל לעצם כמו עיר ובנותיה. בת אחת כמעט כאחת^[^{דרוש מקור}^]
אחרים גוזרים מן הערבית בצורת ב+בתא+(ווא)חד . פירוש "בתא" (بَتَّ ) כפועל , בהוראת להשיג,להחליט,לגזור,לפסוק . לפיכך "ב+בת אחת", מילולית בהוראת - "ב+גזירה אחת" או "ב+החלטה אחת" . ומן הערבית, מוצע לפרש גם את שם המקום המקראי ”נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת“ (ישעיהו ז, פסוק יט) גזור מילולית כ: "נחלי ה-גזרה" או "נחלי ההחלטה" ושמתפרש בהוראת "הנחלים שבחריציהם הגזורים של ההרים" או "נחלי נקיקי הסלעים".