בֶּן עֲרֻבָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בן ערובה
הגייה* ben ׳aruba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ בַּת־עֲרֻבָּה; ר׳ בְּנֵי־עֲרֻבָּה
  1. אדם שנחטף ומוחזק בשבי על־מנת לסחוט כופר ממשפחתו או ממדינתו בתמורה לשחרורו.
    • ארגון טרור ערבי מחזיק בבן ערובה ישראלי ומבקש מישראל שחרור של אלפי אסירים פלשתינים בתמורה לשחרורו.
    • הסתדרות הקבלנים פועלת בשרירות לב ומחזיקה בקונים כבני ערובה כשאינם יכולים למכור את הדירות שרכשו ולא לגור בהן.

מקור

עריכה
  • עברית חדשה על פי המילה ערובה במקרא ובֶּן במובן שיוך.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש בני