| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בן זקונים
|
| הגייה* |
ben zkunim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
צירוף סמיכות
|
| נטיות |
ר׳ בְּנֵי זְקוּנִים
|
- לשון המקרא הבן הצעיר במשפחה, שנולד להוריו בזקנותם.
- ”וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.“ (בראשית לז, פסוק ג)
