בדד
לערך העוסק בפועל בִּדֵּד; ראו הפועל בודד.
בָּדָד
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בדד |
| הגייה* | badad |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ב־ד־ד |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לבד, מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא.
- אכדית בַּדאדוּ badādu בהוראת "להתפזר לכל עבר"[1]מושאל לערבית כשם עצם: בַּדִיֲ بادية בהוראת מדבר,נוודים . וכפועל בהגיית בָּעֻדָ بَعُدَ . בהוראת להתרחק, יתכן קשר סמנטי לשמם של השבטים הפזורים במדבר הידועים בשמם הקיבוצי - "בדואים", ועל כך נאמר "אֵיכָה יָשְׁבָה בַּדִיֲ (بادية) הָעִיר רַבָּתִי עָם (רבת-עמון?)" (איכה א) .
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: alone
- ערבית: على انفراد, وحده
ראו גם
עריכהבְּדַד
עריכה- שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.
- הדד בן בדד מלך ה
סמוכין
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 213 : bd
בַּדָּד
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בדד |
| הגייה* | badad |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | |
| שורש | ב־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ בַּדָּדִים נ׳ ? |
- לשון ימי הביניים[דרושה הבהרה] עובד בבית הבד.
- כדי חייו של בדד (רמב"ם תרומות יב)
- ”הבדדין שהיו נכנסין... הבדדין והבוצרים “ (משנה, מסכת טהרות – פרק י, משנה ב)