ארכביה אתרי רכשי

אַרְכְּבֵיה אַתְּרֵי רִכְשֵׁי עריכה

[ארמית] [ספרות תורנית] נתן לדבר שני פירושים סותרים. בלבל בין עניינים וחיבר מין בשאינו מינו. בתרגום מילולי: ארכביה - הרכיב אותם, אַתְּרֵי - על שני, ריכשי - סוסים.
- ולפי זה קשיא לפי' הר"ב דאותה משנה, דארכביה אתרי רכשי, דפירש שנתקוצה שניטלו קוציה, ושנטייבה שחרשה שתי פעמים (הון עשיר שביעית ז,ד)
- אלא שתירץ תירוץ אחר כיון שיש פירורין בעין חוזר וניעור. והוא תמוה איך ארכביה אתרי רכשי (שו"ת פעולת צדיק, חלק א סימן קסט)
- ..ובמחכ"ת, דבריו תמוהים! דארכביה אתרי ריכשי, דהוי פס"ר במשאצל"ג ובתיקון דרבנן, וז"א.. (שו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כח) (ופירושו: במחילת כבוד תורתו, כלומר: סלח לי אדוני הנכבד, דבריך תמוהים! שהרי הרכבתו על שני סוסים, שהרי זה "פסיק רישיה" במלאכה שאינה צריכה לגופה, ובתיקון דרבנן, וזה אינו [כך])

מן התלמוד. ”מתנת שכיב מרע שכתוב בה קניין - בבי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי רכשי“ (בבלי, מסכת כתובות – דף נה, עמוד ב). בספרות התורנית בדרך כלל הביטוי הוא השגה על הדובר. אך בתלמוד נאמר כציון עובדה.
מילולית הרכיבו על שני רכשים; במקור נתן שני כוחות משני סוגים וסותרים במתנתו.

וקא חזינא ליה למר בהא מילתא כמה דנקיט חוטרא בתרי רישי וארכביה אתרי ריכשי שו"ת רבי אליהו מזרחי (הרא"ם) סימן מב תרגום: ואני רואה את אדוני בדדבר זה כמי שאוחז מקל בשני ראשיו ומרכיבו אתרי רכשי.
דברי הג"א הנז' תמוהים דהוא מזכי שטרא לבי תרי וארכביה אתרי ריכשי שכתב שהנשים חייבות בבהמ"ז מן התורה ואפ"ה אינן מוציאות את האנשים שו"ת שער אפרים סימן יא

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.