| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אריאל
|
| הגייה* |
ariel
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
ארי + אל
|
| נטיות |
|
- גיבור חיל.
- ”בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים מִן-קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כב)
- "וָאֵשְבְּ מִשָם אֶת אֲרִאֵל דודה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת. וָאֹשִב בָּה אֶת אִש שָרֹן וְאֶת אִש מָחֳרָת. וַיֹאמֶר לִי כְּמֹש: לֵךְ אֱחֹז אֶת נְבֹה עַל יִשְרָאֵל." מצבת מישע, שורות 12,13,14
- אחד הכלים האדירים שהיו בבית המקדש.
- ”וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.“ (יחזקאל מג, פסוקים טו–טז).
- כינוי לירושלים.
- ”הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל-שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפו.“ (ישעיהו כט, פסוק א)
- ”וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל-אֲרִיאֵל וְכָל-צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ.“ (ישעיהו כט, פסוק ז)
- בהשאלה מן (3): עיר באזור השומרון, אוכלוסייתה חילונית ברובה.
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- ”וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים“ (עזרא ח, פסוק טז)
- לשון המקרא[1]. באשר לגזרונה יש מספר סברות:
- יתכן צירוף של "ארי" ו"אל". כמו "אסד אללה" בערבית ("אריה האל"), כינוי לאיש גיבור.[1]
- קרוב אל המילה האכדית arallû, שמשמעותה "הר האל".[2]
ערך בוויקיפדיה: אריאל