אִמְרַת כָּנָף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמרת כנף
הגייה* imrat kanaf
חלק דיבר צרף
מין נקבה
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה
נטיות
  1. משפט בעל מוסר השכל או עוקץ הנאמר בהקשר כלשהו, נותר בזיכרון האנשים, והופך לציטוט מפורסם.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: אמרת כנף


השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים עריכה

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר אוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: אָמוּר)

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות עריכה

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; ”וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר (בראשית כ"ג, פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]