אֻמְצָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומצה
הגייה* umtsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות
 
אומצה צלויה
 
אומצות בתהליך צלייה
  1. לשון חז"ל נתח בשר בקר אשר נצלה בחום גבוה, בדרך כלל במנגל.

גיזרון

עריכה
  • מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרע"ג.[1]
  • השוו למקור המצוי בפרסית-תיכונה בהגיית: אמִס / אמיס (ʾmyc) קרובה לתיבה הלועזית ש"גוירה" בשנים האחרונות: "מיקס", ר"ל: הוראת הפועל "לערבב" [1] , ובתעתיק השמי: אֻמְצְ (عمص) בהוראת סוג של מאכל , נגזרת של (א-מִיצ ʻamiṣ) בהוראת שֶֹנַתוּן בחוּמצה (שיטה ותיקה לשימור בשר ע"י חומצה (כבישה ראו קורנביף).

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י מפרש תיבת "אומצא" המופיעה במסכת חולין לעיל,בהוראת: חתיכת-בשר.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: bistecca‏‏‏‏
  • אנגלית: steak‏‏‏‏
  • גרמנית Steak‏‏‏‏
  • דנית: bøf‏‏‏‏
  • הולנדית: steak‏‏‏‏
  • טורקית: biftek‏‏‏‏
  • יפנית: ステーキ‏‏‏‏
  • מלטזית: stejk‏‏‏‏
  • מקדונית: бифтек‏‏‏‏
  • נורווגית: stek‏‏‏‏
  • ספרדית: bistec‏‏‏‏
  • ערבית: ستيك‏‏‏‏
  • פולנית: stek‏‏‏‏
  • פורטוגלית: bife‏‏‏‏
  • פינית: pihvi‏‏‏‏
  • צ'כית: steak‏‏‏‏
  • צרפתית: steak‏‏‏‏
  • קוריאנית: 스테이크‏‏‏‏
  • רוסית: бифштекс‏‏‏‏
  • שוודית: stek‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אומצה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומצה


סימוכין

עריכה
  1.   "09. אמצה", מאה של מילים בעברית תרע״ב-תשע״ב, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע״ב.
  1. החוקר (דוד ניל מקנזי) גרס כי למרות הנחת המוצא המבקשת להתייחס לתיבת (ʾmyc) בהוראת ארוחה בשרית-עיקרית, למעשה מדובר היה במין מתאבן לצד הארוחה, או סלט-ירקות