אמין
אָמִין א עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמין |
| הגייה* | amin |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ אֲמִינָה, ר׳ אָמִינִים אֲמִינוֹת |
- שאפשר לסמוך עליו.
- אני נוטה לקבל את הגרסה של יוסי בגלל שהוא יותר אמין ממנשה.
גיזרון עריכה
- מן שורש א־מ־ן המקראי.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: reliable, trustworthy
אָמִין ב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמין |
| הגייה* | amin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אָמִינִים |
- [ביולוגיה] קבוצת תרכובות אורגניות, נגזרות של אמוניה (NH3) אשר חלק מאטומי המימן או כולם מוחלפים באטומי פחמן.
גיזרון עריכה
- נגזר מן אמוניה.
תרגום עריכה
- אנגלית: amine
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: אמין |
אֵמִין עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמין |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֵמִינִים |
- לשון חז"ל פצע מוגלתי.
- ”להכשיר אמין שבאצבע“ (בבלי, מסכת זבחים – דף מ, עמוד א)
גיזרון עריכה
- לדעת ייבין נגזר מאֵם בתוספת סיומת ־ִין להקטנה.[1]
- ברוב כתבי היד של התלמוד מופיע "אמון", ובאחד מהם[2] מופיע "נימין", לשון רבים של נומי שמקורה מלטינית, ראה שם בגיזרון.