נומי

לערך העוסק בנוּמִי, פועל בציווי; ראו צורת העבר, נם.

נוֹמֵי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נומי
הגייה*	nomei
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ נוֹמִין

1. לשון חז"ל פצע מוגלתי.

   • ”אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ל, עמוד ב)
   • ”מעשה ביוסי בן פכסס שעלת על רגלו נומי ונכנס הרופא לחותכה“ (ירושלמי, מסכת נזיר – פרק ז, הלכה א)

גיזרון

• מלטינית: nomae - פצע מזוהם, במקור מיוונית: nomē) νομή) – מרעה, פריחה.
• המילה קיימת גם בסורית: ܢܘܿܡܹܐ (נוֹמֵא).

מילים נרדפות

• כיב
• אולקוס
• אֵמִין