אלפס
לערך העוסק בתואר ביהדות ובעמי המערב אַלְפָס; ראו אלפסי.
אִלְפָּס (גם לְפָס או לַפָּס)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אלפס |
| הגייה* | ilpas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ אִלְפָּסִים |
- לשון חז"ל כלי שטוח לבישול בעל ידית המשמש לבישול במים ואידוי.
- ”הָאִלְפָס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תַּבְלִין, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”אֵיזֶהוּ גְמָר מְלַאכְתָּהּ, מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָס.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ב)
גיזרון
עריכה- מיוונית: lopás) λοπάς) – צלחת, מחבת.
- המילה נקבעה במילון כלכלת בית: כלים ותבשילים (תרצ"ג), 1933 (הקדמה), "לשוננו", כרך ה (1933) (תרצ"ג), עמ' 195–199
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אלפס |