| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אליבי
|
| הגייה* |
alibi
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- עברית חדשה טענה של חשוד או נאשם כי היה במקום אחר בעת ביצוע העבֵרה, ויש לו הוכחה לכך.
- בתחילת המשפט על בית המשפט להסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת אליבי עליו לעשות כן מיד, וכי אם הנאשם יימנע מעשות כן, הוא לא יהיה רשאי להביא ראיות כדי להוכיח את הטענה, אלא ברשות בית המשפט.
- מלטינית: alibi, במקום אחר.
- תחילית המילה מגיעה מלשון קדם אינדו-ארופית ◄ h₂el ; מֶעבֶר ,אחֶר ◄ ליוונית עתיקה: אֲלוֹס , ἄλλος ◄ ללטינית: alibi, במקום אחר.
שורש המילה נפוץ בלשונות אירופה השונות.
ערך בוויקיפדיה: אליבי