נאשם

נֶאֱשָׁם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נאשם
הגייה*	ne'esham
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־שׁ־ם
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נֶאֱשָׁמִים; נ׳ נֶאֱשֶׁמֶת, נ"ר נֶאֱשָׁמוֹת; נֶאֱשַׁם־

1. [חוק ומשפט] אדם שהועמד לדין פלילי, ונטען נגדו שעבר עבֵרה.

   • "הדיינים אשר משׂמאל ומימין ראש בית־הדין התנשׂאו מעם כיסאותיהם, והראש הסב פניו אל הנאשם וַישאלהו: ואתה במה תצטדק?" ("הצטדקות הנאשם", י"ל פרץ)
   • "מיד השליכו אותו במאסר ודנו אותו ביום־מחר לתליה. בתוך־כך נח הרב מכעסו ויך אותו לבו. אמר לפדות את הנאשם בממון רב ולא שמעו לו." ("מימי התלמוד – בחייהם ובמותם", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
   • "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבֵרות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה." (סע' 186 לחוק סדר הדין הפלילי)

צירופים

• ספסל הנאשמים

מילים נרדפות

• נתבע
• נקבל

תרגום

אנגלית: accused‏, culprit‏, defendant גרמנית: Angeklagter‏‏‏‏ ערבית: مُتَّهَم‏‏‏‏

צרפתית: accusé‏, coupable‏‏‏‏ רוסית: обвиняемый‏‏‏‏

ראו גם

• אשמה
• חשוד
• כתב אישום
• משפט
• עבֵרה
• קובלנה

נֶאֱשַׁם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נאשם
שורש וגזרה	א־שׁ־ם, שלמים פ"ג
בניין	נִפְעַל

1. [חוק ומשפט] נטען כלפי אדם שהוא אחראי לעבֵרה על החוק, הועמד לדין.

   • "עבדו של ינאי המלך נאשם בעון רציחת נפש, ובהיות העבד קנין כסף בעליו, ואם היה נגמר דינו למות היה מזה נזק להמלך, על כן דרש שמעון מאת ינאי לבוא בסנהדרין בתור נתבע, היינו שישמע את פסק הדין על אדות קנין כספו." ("פעולות נשיאי ישראל בזמן הבית השני", משה ליב ליליינבלום).

מילים נרדפות

• נתבע
• קוטרג

תרגום

• אנגלית: accused‏, blamed‏, indicted
• רוסית: обвиняться‏‏‏‏