נֶאֱשָׁם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נאשם
הגייה* ne'esham
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ם
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות ר׳ נֶאֱשָׁמִים; נ׳ נֶאֱשֶׁמֶת, נ"ר נֶאֱשָׁמוֹת; נֶאֱשַׁם־
  1. [חוק ומשפט] אדם שהועמד לדין פלילי, ונטען נגדו שעבר עבֵרה.
    • "הדיינים אשר משׂמאל ומימין ראש בית־הדין התנשׂאו מעם כיסאותיהם, והראש הסב פניו אל הנאשם וַישאלהו: ואתה במה תצטדק?" ("הצטדקות הנאשם", י"ל פרץ)
    • "מיד השליכו אותו במאסר ודנו אותו ביום־מחר לתליה. בתוך־כך נח הרב מכעסו ויך אותו לבו. אמר לפדות את הנאשם בממון רב ולא שמעו לו." ("מימי התלמוד – בחייהם ובמותם", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    • "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבֵרות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה." (סע' 186 לחוק סדר הדין הפלילי)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש אשׁם

השורש א־שׁ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־שׁ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָשַׁם אָשֵׁם יֶאֶשַׁם -אין- לֶאֱשֹׁם
נִפְעַל נֶאֱשַׁם נֶאֱשָׁם יֵאָשֵׁם הֵאָשֵׁם לְהֵאָשֵׁם
הִפְעִיל הֶאֱשִׁים מַאֲשִׁים יַאֲשִׁים הַאֲשֵׁם לְהַאֲשִׁים
הֻפְעַל הָאֳשַׁם מָאֳשָׁם יָאֳשַׁם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

עריכה
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

נֶאֱשַׁם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נאשם
שורש וגזרה א־שׁ־ם, שלמים פ"ג
בניין נִפְעַל
  1. [חוק ומשפט] נטען כלפי אדם שהוא אחראי לעבֵרה על החוק, הועמד לדין.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה


השורש אשׁם

השורש א־שׁ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־שׁ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָשַׁם אָשֵׁם יֶאֶשַׁם -אין- לֶאֱשֹׁם
נִפְעַל נֶאֱשַׁם נֶאֱשָׁם יֵאָשֵׁם הֵאָשֵׁם לְהֵאָשֵׁם
הִפְעִיל הֶאֱשִׁים מַאֲשִׁים יַאֲשִׁים הַאֲשֵׁם לְהַאֲשִׁים
הֻפְעַל הָאֳשַׁם מָאֳשָׁם יָאֳשַׁם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

עריכה
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]