אינדיקטור

אִינְדִּיקָטוֹר

אמצעי לזיהוי. משתנה המעיד על משתנה אחר בעקבות זיקה שיש ביניהם
- ”בפרגמטיות קיצרת־ראות, של ריווח מסחרי מיידי – חשפה הולנד כעת את חולשתה המוסרית. וכמעולם גם הפעם העניין היהודי הוא אינדיקטור רגיש לעוצמה המוסרית של מדינה.“ (גם הולנד, מאת ס' יזהר, בפרויקט בן יהודה)
(כימיה) חומר המלמד על נוכחות תרכובות כימיות מסוימות, לפי שינויים החלים בו (לרוב צבע) בתגובה לשינויים המתרחשים בסביבתו.
- תימול כחול הוא דוגמא לאינדיקטור.

מלטינית: indicātor; מבסיס indicō – אצביע (בתורו מתחילית in – ב־, ובסיס dīcō – אֹמַר), וסיומת tor- לעושה הפעולה.