אחשתרן

אֲחַשְׁתְּרָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אחשתרן
הגייה^*	achashtran
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֲחַשְׁתְּרָנִים

אחשתרן

לשון המקרא גמל חד־דבשתי, בפרט המהירים לרכיבה
- ”הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.“ (אסתר ח, פסוק יד)
- ”ואת הגמלים בעלי דבשת אחת ומהירים יקראו אחשתרנים, על הגמלים האלה יסעו ביותר אם הדבר נחוץ לרוץ אורח, ולא רבים המה בארץ ומחיר אחשתרנים טובים הוא יקר מאוד.“ (תולדות הטבע, מאת מנדלי מוכר ספרים, באתר מאגרים)
- ”החמורים והגמלים שִׁוּוּ רגליהם כאחשתרנים, ועד בוא השמש, לפני קבלת שבת, הגענו כלנו אל המנוחה.“ (ספיח, מאת חיים נחמן ביאליק, באתר מאגרים)
- ”אנו הנערים מהוים כאן "כח מיוחד" מעין אחשתרנים הרצים בפקודת המלך ויועציו וחודרים לכל פנה ועבר.“ (היינו כחולמים, מאת פנחס גוברין, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובאסתר ח, פסוק י.
מפרסית: יש שפירשו שהכוונה 'של השלטון', חְשַׁתְרַא – שלטון, עם הסיומית אַנַא לתארים^[1]. ויש שפירשו גמל מהיר, הלחם של هشت (הַשְׁת) – שמונה, וכן شتر (שֻׁתֻר) – גמל.^[2]

נגזרות

”אֲחַשְׁתָּרִי“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק ו) ^[3]

פרשנים מפרשים

כבר בתלמוד לא ידעו מה משמעות המילה: ”מתקיף לה רבינא: אטו אנן 'האחשתרנים בני הרמכים' מי ידעינן?“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יח, עמוד א). גם בתרגום השבעים לא תרגמו את המילה "אחשתרנים".
במדרש לקח טוב פירש כהלחם בסיסים: חשים (ממהרים) לתור.
רש"י: "מין גמלים הממהרים לרוץ".
ר"י קרא (פירוש ב): "גמלא פרחא, שיש לו ח׳ רגלים, עד שהוא רץ בד׳, הוא מושך ד׳ אחרים למעלה ונוח בהם". [וכ"כ בחידושי יעב"ץ (מגילה יח ע"א): "ראיתי בדברי כותבי חידושי המדינות שעדיין ידועים הם ומצויים בארץ פרס, והם מין גמל, בשתי חטוטרות, ושמונה רגלים, והם קלי המרוץ מאד".]
ראב"ע: "האחשתרנים- הפרדים". ר' יוסף אבן יחיא: "'אחש' - גדול הערך. ו'תרין' - תרגום שנים. והוא הפרד היוצא מבין תרין מינים - הסוסים והחמורים. ולהיות כי הפרד אשר אמו היא הסוסיא (Mule) הוא יותר חשוב מהפרד בן האתון (Hinny), אמר כי האחשתרנים אלו הם מהיותר מעולים".
הואיל משה (הקדמה לאסתר): "אחשתרנים - הוא שתרן (Stier‏‏‏‏ בלשון אשכנז הוא שור פר), והנו"ן נוספת".