רמך

רַמָּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רמך
הגייה^*	ramakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ רַמָּכִים; רַמַּךְ־, ר׳ רַמָּכֵי־

רמך

מין סוס רכיבה מהיר. ^[1]
- ”הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ח, משנה ה)
- ”רמכה דלא כלינס“ (ירושלמי, מסכת כלאים – פרק ח, הלכה ד) = הרמך הוא ללא רסן.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים“ (אסתר ח, פסוק י).הרמכים היו סוסים מלכותיים של מערכת הדאר הפרסית שהושבחו בשל מהירותם, מקור המילה הוא ככל הנראה מפרסית: رمه, עדר; השווה: רַמָּכָא (סוג של פרד, ארמית גלילית וארמית יהודית); ramkā (עדר, ארמית־סורית).

פירוש הריבמ"ץ למשנה: "והרמך מותר - פי' זה עם זה, רמך פי' כמה דכת' בני הרמכים, ירוש' רמכה דלא כלינם, לש' יווני כלינרי, כלומ' סלבתקן." [= "והרמך מותר" - פירושו הכלאה זה עם זה, "רמך" פירושו כמו שכתוב "בני הרמכים" (אסתר ח, י), ובתלמוד הירושלמי "רמכה דלא כלינס". המילה "כלינס" בלשון היוונית היא "כלינרי" (ולמעשה יש ביוונית גם khalinos) χαλινώς) וגם khalinari) χαλινάρι)), שמשמעה רסן לסוס.]
רמב"ם: "ורמך, הוא מין ממיני הסוס אני חושב שהוא המדברי לפי שיש מן הסוסים מדבריים. וענין אמרו בענין זה אסורות ומותרות, ר"ל שאסור להרכיבן או שמותר."
ר' עובדיה מברטנורא: "והרמך מותר - שכולם מין אחד ואמם סוס, ובלשון ערבי קורין לסוסיא נקבה רמ"ך, ודומה לו בני הרמכים."
אבן עזרא: "הרמכים - הן הסוסיות וכן בלשון ישמעאל שרוב מתכונתה כדרך לשון הקדש ובני הסוסיות חזקים מבני האתונות."

ערך בוויקיפדיה: סוס רמכי

טקסונומיה בוויקימינים: רמך

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמכים

↑ לפי פרשנותו של גזניוס (Gesenius), משמעות המילה היא סוסה (mare). ווילסון (Wilson) מפרש את המילה כ"מין גמל בעל מבנה עגלגל יותר מהגמל המצוי, ובעל דבשת שטוחה יותר. הוא מהיר ביותר; הערבים טוענים כי הוא מסוגל לגמוא מרחק גדול ביום אחד, פי תשעה או עשרה יותר מהטוב שבסוסיהם. שולטים בו באמצעות מושכות, אשר לרוב מחוברות לטבעת בנחיריו." נראה כי פירוש זה קרוב לפירושו של הרמב"ם.