אבו

אַבּוּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבו
הגייה*	abu
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מערבית
נטיות

[סלנג] בעיקר בצירופים:

1. אב; משמש ליצירת כינוי לאדם על שם ילדיו.

   • מחמוד עבאס מכונה גם אבו מאזן, על שם בנו, מאזן.

2. בעל תכונה מסוימת.

גיזרון

• מערבית, أبو: אב

צירופים

• אבו אלבנאת
• אבו ארבע
• אבו יויו
• אבו עלי

ניגודים

• אבן

תרגום

• אנגלית: abu‏‏‏‏
• ערבית: أبو‏‏‏‏

ראו גם

• בעל