תמרה
תִּימָרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תימרה |
הגייה* | timara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ת־מ־ר א |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ תִימְרוֹת־ |
- לשון המקרא עמוד המתנשא לגובה.
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- ”וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן“ (יואל ג, פסוק ג)
- ”מאימתי מברכין על הריח - משתעלה תמרתו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מג, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים במקרא בכתיב מלא ברבים ובנסמך לעשן: "תִּימְרוֹת". יש אומרים מן עץ התמר, שעמוד הענן זקוף כתמר, ובראשו מתפצל לכמה עברים[1]. ויש שאמרו להיפך, שעץ התמר נקרא כך בגלל גובהו[2].
- צורת היחיד של תימרות היא תִּימָרָה או תִּימָר.[3]
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: pillar
ראו גם
עריכה
השורש תמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תִּמֹרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תימורה |
הגייה* | timora |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ת־מ־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
נטיות | תִּמֹּרִים תִּמֹרוֹת |
- קישוט בצורת עץ תמר. תבנית באדריכלות בזמן המקרא. כותרת בראש עמודי בניין.
- ”וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב “ (מלכים א׳ ו, פסוק לה)
- ”וְעָשׂוּי כְּרוּבִים וְתִמֹרִים וְתִמֹרָה בֵּין כְּרוּב לִכְרוּב..וּפְנֵי אָדָם אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ וּפְנֵי כְפִיר אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ“ (יחזקאל מא, פסוקים יח – יט)
תרגום
עריכה- אנגלית: word
מובאות נוספות
עריכהראו גם
עריכה
השורש תמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תְּמָרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | tmara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ת־מ־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות |
- לשון חז"ל פרי התמר. גם עץ התמר.
- ”הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: הִתְקַדְּשִׁי לִי בִתְמָרָה זוֹ, הִתְקַדְּשִׁי לִי בְזוֹ - אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה, מְקֻדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ב, משנה א)
- ”וְיַד הַמַּכְבֵּד שֶׁל תְּמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ג)
- ”סוכי תאינה ובהן תאנים, מכבדות תמרה ובהן תמרים“ (תוספתא, מסכת מעשרות – פרק ג, הלכה ה)
- {{צט/בבלי|בצד תמרה ולא בצד עמוד
- לשון חז"ל ענף רך או פרח בתחילת צמיחתו קודם שייפתח.
- ”הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע... הַתְּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה י)
- ”תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוֹל הַלָּבָן, חַיָּבוֹת בַּמַּעֲשֵׂר“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ד, משנה ו)
- ”תני עולא בר חיננא: נקטם ראשו ועלתה בו תמרה - כשר.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לג, עמוד א)
גיזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכה- ר' נתן אב הישיבה (שביעית ב,י): "התמרות- הנץ לפני שיפתח, דומה לתמרה".
- רמב"ם (שם): "התמרות- הם הציצים והנצנים".
תרגום
עריכה- אנגלית: date (1)
ראו גם
עריכה- ↑ ע' חכם, דעת מקרא, שיר השירים שם, הערה 34.
- ↑ ראב"ע בפירוש א', שיר השירים שם
- ↑ כך לפי האקדמיה