שִׁקּוּל דַּעַת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיקול דעת
הגייה* shikul daat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ל; י־ד־ע
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ אין נס׳ שִׁקּוּל דַּעְתוֹ
  1. יכולת ראיית מציאות מורכבת, וקבלת החלטות בתבונה המתחשבת במכלול העובדות.
    • שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מסכת סופרים פי"ד
    • דוקא במומי בכור דהרבה פעמים תלוי בשקול דעת של המכשיר לדון אם המום קבוע או עובר וכדומה תפארת ישראל בכורות פרק ד
    • הוא חסר נסיון מינימלי וחסר שיקול דעת מתאים.
    • שיקול דעתו לקוי
    • סמכות החנינה נתונה לשיקול דעתו של הנשיא.

מקור

עריכה
  • בחז"ל הביטוי הוא רק "שיקול הדעת", ולעומת זאת המילה שיקול לא קיימת בלשונם בפני עצמה.
  • לראשונה בתלמוד בהלכות דיינים ”טעה בדבר משנה - חוזר, אלא דטעה בשיקול הדעת. היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך - היינו שיקול הדעת“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף ו, עמוד ב)
  • תרגום חופשי: אם טעה בדבר המפורש במשנה ודאי שחוזר! אלא מדובר שטעה בשיקול הדעת. איזו דוגמא יש לטעות שיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון שני תנאים או שני אמוראים שנחלקו בדבר, ואמנם לא נאמרה הלכה כאחד מהם, אבל מהלך הלימוד הרווח בבתי המדרש תואם לאחד מהם, והדיין הזה פסק לפי דברי השני - זהו שיקול הדעת.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שיקול הדעת