שקול דעת

שִׁקּוּל דַּעַתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיקול דעת
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ל:ד־ע־י/ה
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ אין נס׳ שִׁקּוּל דַּעְתוֹ
  1. יכולת ראיית מציאות מורכבת, וקבלת החלטות בתבונה המתחשבת במכלול העובדות.
    • שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מסכת סופרים פי"ד
    • דוקא במומי בכור דהרבה פעמים תלוי בשקול דעת של המכשיר לדון אם המום קבוע או עובר וכדומה תפארת ישראל בכורות פרק ד
    • הוא חסר נסיון מינימלי וחסר שיקול דעת מתאים.
    • שיקול דעתו לקוי
    • סמכות החנינה נתונה לשיקול דעתו של הנשיא.

מקורעריכה

  • בחז"ל הביטוי הוא רק "שיקול הדעת", ולעומת זאת המילה שיקול לא קיימת בלשונם בפני עצמה.
  • לראשונה בתלמוד בהלכות דיינים ”טעה בדבר משנה - חוזר, אלא דטעה בשיקול הדעת. היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך - היינו שיקול הדעת“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף ו, עמוד ב)
  • תרגום חופשי: אם טעה בדבר המפורש במשנה ודאי שחוזר! אלא מדובר שטעה בשיקול הדעת. איזו דוגמא יש לטעות שיקול הדעת? אמר ר"פ כגון שני תנאים או שני אמוראים שנחלקו בדבר ואמנם לא נאמרה הלכה כאחד מהם, אבל מהלך הלימוד הרווח בבתי המדרש תואם לאחד מהם, והדיין הזה פסק לפי דברי השני - זהו שיקול הדעת.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שיקול הדעת