שקול דעת
שִׁקּוּל דַּעַת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיקול דעת |
| הגייה* | shikul daat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ק־ל; י־ד־ע |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ אין נס׳ שִׁקּוּל דַּעְתוֹ |
- יכולת ראיית מציאות מורכבת, וקבלת החלטות בתבונה המתחשבת במכלול העובדות.
- שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מסכת סופרים פי"ד
- דוקא במומי בכור דהרבה פעמים תלוי בשקול דעת של המכשיר לדון אם המום קבוע או עובר וכדומה תפארת ישראל בכורות פרק ד
- הוא חסר נסיון מינימלי וחסר שיקול דעת מתאים.
- שיקול דעתו לקוי
- סמכות החנינה נתונה לשיקול דעתו של הנשיא.
מקור
עריכה- בחז"ל הביטוי הוא רק "שיקול הדעת", ולעומת זאת המילה שיקול לא קיימת בלשונם בפני עצמה.
- לראשונה בתלמוד בהלכות דיינים ”טעה בדבר משנה - חוזר, אלא דטעה בשיקול הדעת. היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך - היינו שיקול הדעת“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ו, עמוד ב)
- תרגום חופשי: אם טעה בדבר המפורש במשנה ודאי שחוזר! אלא מדובר שטעה בשיקול הדעת. איזו דוגמא יש לטעות שיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון שני תנאים או שני אמוראים שנחלקו בדבר, ואמנם לא נאמרה הלכה כאחד מהם, אבל מהלך הלימוד הרווח בבתי המדרש תואם לאחד מהם, והדיין הזה פסק לפי דברי השני - זהו שיקול הדעת.
תרגום
עריכה- אנגלית: consideration, judgment
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שיקול הדעת |