שקול דעת

שִׁקּוּל דַּעַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיקול דעת
הגייה*	shikul daat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ל; י־ד־ע
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ אין נס׳ שִׁקּוּל דַּעְתוֹ

1. יכולת ראיית מציאות מורכבת, וקבלת החלטות בתבונה המתחשבת במכלול העובדות.

   • שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מסכת סופרים פי"ד
   • דוקא במומי בכור דהרבה פעמים תלוי בשקול דעת של המכשיר לדון אם המום קבוע או עובר וכדומה תפארת ישראל בכורות פרק ד
   • הוא חסר נסיון מינימלי וחסר שיקול דעת מתאים.
   • שיקול דעתו לקוי
   • סמכות החנינה נתונה לשיקול דעתו של הנשיא.

מקור

• בחז"ל הביטוי הוא רק "שיקול הדעת", ולעומת זאת המילה שיקול לא קיימת בלשונם בפני עצמה.
• לראשונה בתלמוד בהלכות דיינים ”טעה בדבר משנה - חוזר, אלא דטעה בשיקול הדעת. היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך - היינו שיקול הדעת“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ו, עמוד ב)
• תרגום חופשי: אם טעה בדבר המפורש במשנה ודאי שחוזר! אלא מדובר שטעה בשיקול הדעת. איזו דוגמא יש לטעות שיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון שני תנאים או שני אמוראים שנחלקו בדבר, ואמנם לא נאמרה הלכה כאחד מהם, אבל מהלך הלימוד הרווח בבתי המדרש תואם לאחד מהם, והדיין הזה פסק לפי דברי השני - זהו שיקול הדעת.

תרגום

• אנגלית: consideration‏, judgment‏‏‏‏

ראו גם

• שקול
• דעת
• אמד הדעת
• בר דעת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שיקול הדעת