שפיפון

שְפִיפוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפיפון
הגייה^*	shfifon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־פ־ף
דרך תצורה	משקל קְטִילוֹן
נטיות	ר׳ שְפִיפוֹנִים; שְפִיפוֹן־, ר׳ שְפִיפוֹנֵי־

סוג של נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים. צבע גופו חום-צהבהב. ראשו משולש ושטוח ומעל כל אחת מעיניו בליטה בצורת קרן. בית גידולו הוא במיוחד אזור חולי, ובארץ ישראל מצוי בנגב. ניזון בעיקר ממכרסמים. _{(Pseudocerastes)}
- ”יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח, הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר“ (בראשית מט, פסוק יז)
- במהלך הטיול במדבר יש לנקוט משנה זהירות ממיני זוחלים, כמו נחש השפיפון הארסי והמסוכן לאדם.

מילה יחידאית במקרא. אכדית: šippu; ערבית: سﭪ.
לפי רש"י נקרא כך בשל קול הנשיפה שהוא משמיע לפני שמכיש את טרפו. יש סברות נוספות הטוענות לשורש ש־ו־ף במשמעות מתקיף ונושך את עקב הסוס (כנראה בפסוק הבא: ”...הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.“ (בראשית ג, פסוק טו)), או לשורש ש־פ־ף במשמעות שפוף, גוחן על הקרקע.

ערך בוויקיפדיה: שפיפון

טקסונומיה בוויקימינים: Pseudocerastes persicus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפיפון