השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
שׁ־מ־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁמַר
|
שׁוֹמֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁמוּר)
|
יִשְׁמֹר
|
שְׁמֹר
|
לִשְׁמֹר
|
נִפְעַל
|
נִשְׁמַר
|
נִשְׁמָר
|
יִשָּׁמֵר
|
הִשָּׁמֵר
|
לְהִשָּׁמֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׁמֵּר
|
מְשַׁמֵּר
|
יְשַׁמֵּר
|
שַׁמֵּר
|
לְשַׁמֵּר
|
פֻּעַל
|
שֻׁמַּר
|
מְשֻׁמָּר
|
יְשֻׁמַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּמֵּר
|
מִשְׁתַּמֵּר
|
יִשְׁתַּמֵּר
|
הִשְׁתַּמֵּר
|
לְהִשְׁתַּמֵּר
|
|