שלח יד

שָׁלַח יָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלח יד
הגייה*	shalakh yad
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ שׁלְחוּ יְדֵיהֶם, שָׁלְחוּ יְדֵיהֶן

1. לשון המקרא הושיט את ידו, לרוב כדי לקחת או למסור דבר מה.

   • ”וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה.“ (בראשית ח, פסוק ט)
   • ”אחי זינק, שלח ידו לתוך האש והוציא מתוכה את הספר הבוער, אך כולו היה כבר חרוך ומפויח…“ (עליתי לרגל אל ביאליק, מאת אליעזר שמאלי, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא פגע במישהו לרעה.

   • ”אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה“ (בראשית כב, פסוק יב)
   • ”שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.“ (אסתר ו, פסוק ב)
   • ”לשלוח יד מבקשי רעתם“ (אסתר ט, פסוק ב)

3. לשון המקרא שלח ידו ב־: גנב, לקח לעצמו דברים לא לו.

   • "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם." (אסתר ט י)
   • "עורכת דין [...] ששלחה ידה בפקדונות הושעתה לצמיתות מלשכת עורכי הדין." (TheMarker, ‏ 30 במרץ 2009)

4. עברית חדשה התחיל לעסוק במלאכה או באומנות מסוימת.

   • ”לעתות ישבה לה בדד בחדר שמעון ותבקר את בגדיו [...] או שלחה ידה במחט לתקן מדיו [...].“ (האבות והבנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אביו היה תחילה פקיד ברכבת ואח"כ שלח ידו במסחר פחמים.“ (ג'ורג' לנסבורי, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• מן המקרא.
• מילולית כמו 1. אלא שהצירוף מבטא עסק או עניין יתר בפעולה, ברוב הפעמים מחמת הקושי או מחמת איסור בדבר. כמו ” וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים “ (בראשית ג, פסוק כב)

 4. במקרא הנגזרת

צירופים

• שלח יד בנפשו

נגזרות

• שליחות יד(,2,3)
• משלח יד(4)

תרגום

• אנגלית: he reached out ‏‏‏‏
• צ'כית: natáhl ruku ‏‏‏‏

ראו גם

• שָׁלַח
• מעילה
• הרים יד