שיחה:זהרור

תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא התלבטויות בכתיבת הערך

הערך "זַהֲרוּר" נכתב במסגרת קורס ויקימילון הראשון.


התלבטויות בכתיבת הערך

עריכה

משתמש:כחלון, מה דעתך?

1. באוצר הלשון העברית של כנעני מצוין גם הפירוש: "שיח נוי מהוורדיים בעל עלים מזהירים, שלמים וגדולים". אני מניחה שהכוונה לעוזרר קוצני, אך לא מצאתי את האיות "זהרור" בשום מקור אחר. האם עליי להוסיף את זה להגדרות?

2. במילון ספיר מופיע הפירוש: "קשת קרינות גבוהה ורחבה הנראית לפעמים בשמי מערב מעל לעננים הגבוהים ביותר בשעות דמדומים מאוחרים. גם: זהר קוטב". לא מצאתי שום אסמכתה אחרת לפירוש זה. האם עליי להוסיפו להגדרות?

TaliBl (שיחה) 11:20, 6 במרץ 2015 (IST)תגובה

שלום טלי, ראשית תשובה אחת לשתי שאלותיך:
לדעתי אין צרך להוסיף לערך את שני הפרושים שהצעת. כידוע לך, הַעֻזְרָר נקרא בערבית "זערור" (زعرور. ראי למשל באתר "צמח השדה"), ונכתב בעי"ן ולא בה"א. גם אני לא מצאתי אסמכתה נוספת לפרוש במלון ספיר. אם תרצי תוכלי לפנות אליהם ולשאול אותם.
ככלל, אני מעדיף להותיר הערות כאלו בדף השיחה לידיעת העורכים הבאים והקוראים (הן מופיעות בחפוש בגוגל). ראי למשל שיחה:שעור, שיחה:מעמד.
כעת, בקורת על הערך:
  1. במשפטים המדגימים, אנא הדגישי את שם הערך ("זהרורים חדרו אל החדר דרך חרכי התריס").
  2. בצטוט היפה שהבאת מביאליק כדאי לדעתי להביא את המשפט המלא. בכל מקרה, השתמשי נא בתבנית "הדגשה", כך:
    וּקְצָתָם – מֵי-זָהָב וָנֹגַהּ וְקֶסֶם, שַׁבְרִירֵי אוֹר שֶׁמֶשׁ וּמִשְׁטַח זַהֲרוּרִים "זהר", מאת חיים נחמן ביאליק.
  3. לא הבנתי את למה כונתך בהגדרה (2). אולי התכונת לפוספורסצנציה ("זרחנות") או לסוג של לומינסנציה ("נהורנות") ? גם המשפט המדגים אינו מתאר תופעה פיזיקלית. אשמח להבהרות.
    בכל מקרה, אם תבחרי להשאיר משמעות זו - מחקי נא את שורת הרווח בין ההגדרה הראשונה לשניה, ובכך תקני את המספור השגוי בהגדרות.
  4. נתוח דקדוקי - יפה עשית שצינת את השרש "ז־ה־ר א". למעשה, גם זהורית וזהירה צריכים היו להשתיך אליו.
    לגבי המשקל - האם קַטְלוּל הוא משקל? הוא אמנם מופיע בנספח:משקלים, אך לתמי חשבתי שהוא נוצר באמצעות בסיס + סיומת הכפלה (כמו חלקיק). אשמח לשמוע דעת ממחה בענין.
  5. לגבי הגזרון. "אתר האקדמיה" אינו ציון מְפֹרָט מספיק עבור המקור. בפרט במקרה זה, נתן פשוט לחפש את הצטוטים המקוריים בתלמוד. הנה הם:
    1. ”ההוא זהרורי - מעין שופריה דרבי יוחנן“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף פד, עמוד א) (זֹהַר זה - דומה ליפיו של רבי יוחנן) - לקוח מפסקה בה מנסים לתאר את יפיו של w:רבי יוחנן באמצעות הזהר המשתקף מכוס כסף מלאה בגרגרי רימונים ומעטרת בזר ורדים.
    2. ”והא דקאמר "בתוך הנץ החמה" - בגילוייה הוה קאי, וזהרורי בעלמא הוא דחזא“ (בבלי, מסכת פסחיםדף יג, עמוד א) (וזה שאמר "בתוך הנץ החמה" - בגילוי החמה היה עומד, וראה רק זהר בעלמא) - עוסק בהבדל בין שני עדים המתארים זמן שונה לארוע.
    3. על הפסוק ”מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה...“ (תהלים קלה, פסוק ז) מפרש רש"י "'ברקים למטר עשה' - הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר שקורין אשליילד"ש בלע"ז".
  6. כדאי להוסיף את חרגה בנרדפות או ב"ראו גם"; בנגזרות אולי להוסיף "זַהֲרוּרִי"; איני בטוח שצרופי הסמיכות שצינת הם אמנם ערכים מלוניים. בעיני הם דומים, להבדיל, לציון סוגי מרקים. מה דעתך? כחלון (שיחה) 23:59, 20 במרץ 2015 (IST)תגובה


משתמש:כחלון, תודה על ההערות, תיקנתי את הערך בהתאם. הנה תשובותיי לשאלות ששאלת:
  1. בעניין ההגדרה השנייה - הסתמכתי על מאגר המונחים באתר האקדמיה. חפש שם את המילה "זהרור", ותמצא את הגדרתה במילון אלקטרוניקה: קשר ואלקטרוניקה משנת 1970.
  2. בעניין המשקל "קטלול" - הסתמכתי על הערת השוליים במילון בן יהודה: "משקל פַּעֲלוּל, כמו נַאֲפוּף".
TaliBl (שיחה) 12:54, 16 באפריל 2015 (IDT)תגובה
מחפוש ברשת אני חושד שזו מלה שֶׁחֻדְשָׁה ולא נקלטה, וכעת אינה בשמוש. אם זה המצב, כדאי למחוק את ההגדרה השניה, ואולי לכתוב זאת בסעיף "מידע נוסף". הבעיה היא שאיני מכיר היטב את הנושא. האם את בקיאה בו?
בנוסף, אם "זהרור" היא תופעת השארות האור, אז המסך אינו "מפיץ זהרורי אור", אלא אולי "לאחר כבויו של המסך, נראה (ממנו?) זהרור". כחלון (שיחה) 18:37, 26 באפריל 2015 (IDT)תגובה
חזרה לדף "זהרור".