חִרְגָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרגה
הגייה* khirga
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל אבק הבוהק באויר באור השמש.
    • "'שמש צדקה ומרפא' - אמר אביי, שמע מינה: חירגא דיומא מסי" (נדרים ח ב)
    • "האי חירגא דיומא - 'לא' שמיה, והיינו דקאמר נבוכדנצר 'וְכָל דארי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין'" (יומא כ ב) (כלומר, יש הקוראים לחרגה "לָה"/"לָא", על שום מהותו החמקמקה. כך יש להבין את הפסוק בדניאל ד' ל"ב, בו נאמר שכל דיירי הארץ "כְּלָה חֲשִׁיבִין" - חשובים כמו ה"לָה").
    • החדר הנטוש היה שומם. רק החרגה, נוצצת בקרן־אור מן החלון, נראתה בו.

מידע נוסףעריכה

  • הר"ן, בפירושו על מסכת נדרים, דף ח', עמוד ב', אומר "אבק הנראה בחמה כשהיא נכנסת דרך חלון קרוי 'חירגא'".
רש"י, בפירושו על מסכת יומא, דף כ', עמוד ב', אומר "והאי פסולת הנסורות והוא נראה בעמוד של חמה דיומא ממש".
  • יש הגורסים את הניקוד "חַרְגָּה" ולא "חִרְגָּה".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה