שיחה:ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
תגובה אחרונה: לפני 13 שנים מאת איש השלג בנושא דרוש הסבר
- למלח השמים (מל"ש?),
- אני מתפעלת מהמאגר העצום של ראשי התבות. מה המקור שממנו אתה שואב אותם? הכול ידע אישי?
- ומאין "ויצא יעקב חרנה..."?
- ליאור 22:34, 4 אוגוסט 2005 (UTC)
- אתחיל משאלתך האחרונה - את ראשי התיבות של "ויצא..." שמעתי בילדותי ואיני יודע את מקורם.
- בנוגע למאגר העצום - תודה (-: - פעלתי בכמה דרכים בכדי להגיע אליו:
- שלפתי מהזכרון את מה שיכולתי.
- ר"ת רבים הזכירו לי באופן אינטואיטיבי ר"ת אחרים, דרך קירבה של צליל, של אותיות (אע"פ אע"ג), או של נושא (ר"ת שקשורים לחגים, למשפט, למחשבים וכיו"ב).
- בהמשך הרצתי 27 חיפושים בגוגל על האותיות העבריות כולל הסופיות, כשכל אות בתורה מצורפת לגרשיים, במבנה ובסדר הבא: א" ב" ..... ף" ץ".
בכל חיפוש סרקתי בערך את שמונים התוצאות הראשונות שהופיעו בדף התוצאות של גוגל - בדר"כ לא נכנסתי לקישורים. הפסקתי לסרוק כאשר האות 'מיצתה את עצמה' וכאשר נוכחתי שהדברים חוזרים על עצמם. - במקרים ספורים לא ידעתי את פשר הר"ת ונעזרתי בגוגל בכדי ללמוד על כך. היו גם מקרים מעטים שהעתקתי את קטע הפתיחה של מאמרים מוויקיפדיה.
- לסיום עלעלתי בשני ספרים תורניים ישנים שבמכתבתי ושליתי מהם ר"ת נוספים.
- בנוגע למאגר העצום - תודה (-: - פעלתי בכמה דרכים בכדי להגיע אליו:
- בנוגע לשאלתך בתקציר העריכה של להד"ם איך מנקדים ר"ת ?
- איני מומחה לעניין. אך לדעתי ר"ת שנאמרים כמילה בפני עצמה, כדוגמת להד"ם, צה"ל ומטכ"ל, אפשר לנקדם כפי שמנקדים מילה לועזית שנכתבת באותיות עבריות וזאת באופן שיקל על ההגוי. לדוגמה: לַהַדָ"ם. ר"ת שאינם נאמרים כמילה בפני עצמה, אין צורך לנקד.
- בברכה, מלח השמים 00:24, 5 אוגוסט 2005 (UTC)
- לעניות דעתי, יש להוסיף במקרים אלו תיבת ניתוח דקדוקי ובסעיף ההגייה לציין את אופן ההגייה (ע"י ניקוד, ע"י תעתיק וכו').
- אריה ז. 01:57, 5 אוגוסט 2005 (UTC)
- במחשבה שניה, ניתן להוסיף ניקוד כרגיל בשורת הכותרת, ואם יש ניתוח דקדוקי מיוחד - להוסיף את תיבת הניתוח הדקדוקי עם כל הפרטים הנחוצים.
- אריה ז. 02:14, 5 אוגוסט 2005 (UTC)
דרוש הסבר
עריכהדרוש הסבר כלשהו לגבי המשמעות והשימוש של ראשי התיבות האלה. ראובן 22:57, 30 בינואר 2007 (IST)
- זה נראה לי כמו דרש (כמו לע"ז). אם אכן יש לפסוק שלם מעמד של ראשי-תיבות אין כל צורך בתבנית השכתוב לדעתי. אם מקומו של הערך בצורתו הנוכחית אינו בוויקימילון אני מציע לשקול למחקו. גיא 23:06, 30 בינואר 2007 (IST)
- אני בעד למחוק. ראובן 23:11, 30 בינואר 2007 (IST)
- אתן לך את הכבוד - המחיקה הראשונה שלך במרחב הערכים ;-) גיא 23:18, 30 בינואר 2007 (IST)
- למה למחוק? ד"א ראיתי פרשנות נוספת לפסוק הזה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (כח, י) נוטריקון: ואבינו יצחק ציוה את יעקב על קדושת בריתו מנשוא בנות אנשים רשעים (נ"א: בת איש רשע) שהוא ברוך עליון ורק יקח לו כלה חסודה רחל נאה היא (נ"א: ורק יקח לאה כבודה חסידה רחל נאה היא)... (מקום מקדש - לרבי חיים סינואני זצ"ל).
בסך הכול זה נחמד. לדעתי חבל למחוק. ניר 23:37, 30 בינואר 2007 (IST)
- למה למחוק? ד"א ראיתי פרשנות נוספת לפסוק הזה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (כח, י) נוטריקון: ואבינו יצחק ציוה את יעקב על קדושת בריתו מנשוא בנות אנשים רשעים (נ"א: בת איש רשע) שהוא ברוך עליון ורק יקח לו כלה חסודה רחל נאה היא (נ"א: ורק יקח לאה כבודה חסידה רחל נאה היא)... (מקום מקדש - לרבי חיים סינואני זצ"ל).
- אתן לך את הכבוד - המחיקה הראשונה שלך במרחב הערכים ;-) גיא 23:18, 30 בינואר 2007 (IST)
- כי אלו לא ראשי תיבות במלוא מובן המילה ואי אפשר לתת מקום לכל דרש של חז"ל. לע"ז הוא מקרה חריג לדעתי. גיא 23:49, 30 בינואר 2007 (IST)
- בחייך ניר, לא תתן לי את התענוג? מדגדגות לי האצבעות למחוק משהו סוף סוף ;-) סתם, לא כזה אכפת לי למען האמת. ראובן 23:59, 30 בינואר 2007 (IST)
- חחחחח אם אתה רוצה למחוק אז תמחק. אני פשוט לא רואה מה הנזק הגדול בקיומו של הערך הזה. אם אתה רוצה אני יכול ליצור ערך שקר כלשהו כדי שתמחק אותו. קשה באימונים קל בקרב :) ניר 00:35, 31 בינואר 2007 (IST)
- בוויקיפדיה יש "מאבק" בין שתי אסכולות: "לא אוכל לא שותה" (בקצרה: אם הוא לא מזיק, למה שלא יהיה?) לעומת "אוכל שותה" (בקצרה: ערך שלא כתוב היטב או שהוא אזוטרי מאוד אינו בעל זכות קיום). באופן כללי אני נע בין שתי האסכולות האלה. במקרה הזה אין מדובר בראשי-תיבות אלא בדרש חז"לי שיש עוד רבים כמותו. אינני רואה מצב שבו מישהו יקליד בתיבת החיפוש את כל הפסוק בניסיון להבין מה הדרש החז"לי אומר (אך טיעון זה כשלעצמו אינו עילת מחיקה). צריך לזכור שאנחנו כותבים מילון, ונדמה לי שערך כזה לא היינו מוצאים באף מילון. גיא 00:46, 31 בינואר 2007 (IST)
- גיא ידידי, בגדול אני מסכים איתך. אך אם תהיה נאמר קטגוריה של נוטריקונים חז"ליים, ייתכן שיהיו חובבי לשון שיתעניינו בכך. אם יש נוטריקונים מדרשיים חז"ליים נוספים, למה לא לקבצם יחד לקטגוריה? (אני אישית לא מכיר כאלה למען האמת). ערכים כמו פרו, מיקרוסופט וכד' לא תמצא גם כן במילון רגיל, למיטב ידיעתי. במילון אינטרנטי אפשר להוסיף מידע על ערך שהוא שולי ומוזר לדעת הכול. עם זאת, אני לא מתעקש על כך, ומשאיר לך את ההחלטה :) לילה טוב, ניר 00:57, 31 בינואר 2007 (IST)
- הרעיון של קטגוריית נוטריקונים חז"ליים מעניין דווקא. יש די הרבה נוטריקונים חז"ליים, אבל לא באורך כמו של הערך הזה. אני אחשוב על עניין הקטגוריה. את מיקרוסופט צריך למחוק לדעתי. שכחתי שהוא קיים. באשר לאזוטריה: שים לב שכתבתי "אזוטרי מאוד" ולא "אזוטרי" סתם. יש בוויקימילון מילים אזוטריות למדי (אנלגין למשל, אבל הדוגמאות עוד רבות), אך אין להגזים. הערך הזה אינו מוזר, אלא פשוט מצוי על הגבול שבין השארה למחיקה. כאמור אני אשקול את עניין הקטגוריה ואביע את דעתי שוב. גיא 13:33, 31 בינואר 2007 (IST)
- הבעיה שזה אפילו לא דרש חזלי אלא מהדורות האחרונים כמו שכתב גם הרב מנשה ישראל באתר הידברות ששאלו אותו מה מקור הדרש הזה. הפכתי את הערך למועמד למחיקה. Uziel302 11:14, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
- אם תתאמצו מאוד, בכל ספר תוכלו למצוא נוטריקון כזה או אחר כיד הדמיון הטובה. מקומם של נוטריקונים אלה אינו ויקימילון. איש השלג 08:17, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
- הבעיה שזה אפילו לא דרש חזלי אלא מהדורות האחרונים כמו שכתב גם הרב מנשה ישראל באתר הידברות ששאלו אותו מה מקור הדרש הזה. הפכתי את הערך למועמד למחיקה. Uziel302 11:14, 9 בספטמבר 2011 (IDT)