”רבי יונתן בן שאול אומר: רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל - נהרג עליו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נז, עמוד א).
העבר נא "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" ו"צדקה תציל ממוות" לצרופים. הוסף גם "אוד מצל מאש".
קרא נא את הכתוב בערך נצל, שבעיני רלונטי לגזרון. אמנם הכותב לא הוסיף מקורות, אולם הכתוב בספר השרשים של רד"ק בשרש נ־צ־ל יכול לשמש סמוכין.
כדאי לטעמי להרחיב (אולי בסעיף "מידע נוסף") לגבי ההבדל בין "הִצִּיל" ו"הֵצֵל" (במשמעות צל). אם איני טועה, ישנם פרשנים שפרשו דוקא כמה "הציל" שבמקורות במשמעות הקשורה לצל. כדאי לבדוק. כחלון (שיחה) 21:15, 28 בפברואר 2015 (IST)תגובה
שילבתי ותיקנתי כמעט את כל מה שהצעת.
באשר להכללת "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא", "צדקה תציל ממוות" ו-"אוד מצל מאש" (וגם "אוד מצל משריפה" שהוא ערך בעייתי - ראה דף השיחה שלו) - עשיתי זאת למרות שאינני שלם עם כך. לטעמי "צרוף" הוא ביטוי שלמשמעותו יש ערך מוסף מעבר למשמעויות הנפרדות של כל אחת מהמילים המרכיבות אותו, וזה לא כך בביטויים אלה. יתכן שיש מקום להוסיף סעיף "אמרות" שבו יהיה להם מקום.
לעניין "הִצִּיל" לעומת "הֵצֵל" - לא מצאתי דברים על כך במרשתת וגם נראה לי שיש כאן קצת הרחקת לכת. הזיקה בין שורשים שיש בהם שתי אותיות משותפות היא נושא מרתק, אבל לא נראה לי שיש מקום להיכנס לזה כאן. שבוע טוב, Amikamraz (שיחה) 13:02, 7 במרץ 2015 (IST)תגובה
לגבי הבטויים: חלוקה ל"אמרות"/"פתגמים" ול"צרופים" טובה בעיני, אך תדרוש עבודה רבה (לדעתי אוד מצל מאש הוא צרוף, ולא פתגם). כיום ערכי הפתגמים מתגוררים במלון, אך ללא כללים וסדר. גם השאלה "מהו צרוף?" היא מענינת (ראה למשל דיון כאן) ונדונה בקורס. אם תרצה, נוכל לדון בה בהרחבה בדף שיחתי או במפגש הבא.
