שיחה:דבר
לא כדאי לפרק את הערך הזה לשלושה ערכים שונים עם דף פירושונים שמכוון ביניהם? Drork 00:04, 10 מרס 2006 (UTC)
- אני לא יודע אם נהוג לעשות את זה. עד היום כל ערך רב משמעי שנתקלתי בו היה מעוצב ככה. Mintz l 00:07, 10 מרס 2006 (UTC)
- כן, אבל כאן לא מדובר בערך רב-משמעי. כאן מדובר ברב-משמעות בכתיב, ובעצם, כשמוסיפים ניקוד, אפילו רב-משמעות בכתיב אין כאן. לפי ההיגיון הזה, מספר הערכים בעברית יהיה קטן מאוד, ולגבי כל מילה תהיה מגילה שלמה של פירושים לפי צורות ניקוד והגייה שונות. Drork 05:19, 10 מרס 2006 (UTC)
- אין בעיה מבחינתי. מה הנהלים? {{דף פירושונים|...}} כמו בויקיפדיה? Mintz l 13:36, 11 מרס 2006 (UTC)
- כן, אבל כאן לא מדובר בערך רב-משמעי. כאן מדובר ברב-משמעות בכתיב, ובעצם, כשמוסיפים ניקוד, אפילו רב-משמעות בכתיב אין כאן. לפי ההיגיון הזה, מספר הערכים בעברית יהיה קטן מאוד, ולגבי כל מילה תהיה מגילה שלמה של פירושים לפי צורות ניקוד והגייה שונות. Drork 05:19, 10 מרס 2006 (UTC)
- איננו נוהגים כך בוויקימילון ואני חושב שגם עדיף לא לנהוג כך. מספר הערכים לא יהיה קטן מאוד, שהרי יש הרבה מאוד מילים שאינן נכתבות בצורה זהה. הערכים כאן קצרים למדי, ולכן אין טעם ליצור דפים נפרדים עבור כל ערך, כפי שנעשה בוויקיפדיה. בברכה, גיא 13:46, 11 מרס 2006 (UTC)
- זו בעיה עקרונית שכבר נתקלתי בה כמה פעמים. למשל הערך שער הוא עמוס מאוד. ברוב המילונים מפצלים את המשמעויות שנובעות משורשים שונים שרק נראים דומים (למשל "שער" במשמעות דלת גדולה ו"שער" במשמעות ערך נקוב לא נובעים כנראה מאותו שורש מבחינה היסטורית). אני הכנסתי את כל המשמעויות לערך אחד, כי הניקוד זהה, ההגייה זהה והנטייה זהה. אבל לגבי דבר (מחלה) ודבר (חפץ/עניין) המצב שונה - שם הניקוד שונה, ההגייה שונה, הנטייה שונה, וכמובן שהמשמעות שונה. אלה בעצם שתי מילים שונות לגמרי. יש עוד הרבה דוגמאות לכך: האם נרצה להכניס את "עצב" (=יגון) ואת "עצב" (בגוף האדם) לאותו ערך? ומה לגבי קצב (במוזיקה) וקצב (=מוכר בשר)? מלח (=מינרל) ומלח (=ספן)? Drork 20:53, 11 מרס 2006 (UTC)
- הייתה לי בעיה עם המטונימיות. למשל שער שהוא דלת גדולה הוא מטונימיה של שער במשמעות פתח בחומה (אם אני לא טועה קוראים לזה "מטונימיה מתה" כלומר מטונימיה שכבר התקבעה בשפה). שער בכדורגל הוא על דרך המטונימיה גם נקודת זכות במשחק. אלה שתי משמעויות קרובות מאוד, האחת נגזרה מהאחרת, אבל עדיין שונות. הייתי רוצה להכניס אותן בתור סעיף א' וסעיף ב' של משמעות אחת, אבל לא מצאתי דרך לעשות זאת. Drork 21:08, 11 מרס 2006 (UTC)
הסברים לתיקונים
עריכה- אי אפשר להביא פסוק מהתנ"ך כדי להדגים את המשמעות המודרנית של המילה "דֶבֶר". המשמעויות אמנם דומות, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שהדבר המוזכר במקרא הוא אותו הדבר שאנחנו קוראים לו דבר בימינו.
- "אחת מעשר המכות" - זו לא הגדרה עצמאית, אלא חלק מההגדרה של המילה "דבר" במקרא.
- יש הבדל כלשהו בין אָמַר לבין דִבֵּר, ואני לא בטוח שכדאי להשתמש באחת כדי להגדיר את האחרת. לעניין "התבטא" - חשוב לציין שזו התבטאות באמצעות שפה ובקול רם. כתיבה אינה נחשבת דיבור בד"כ, והתבטאות באמצעות שפת-גוף אף היא אינה נחשבת דיבור.
- בתרגום לערבית היה בלבול בין המילים שפירושן "אמר" לבין המילים שפירושן "דיבר. תיקנתי. דרור_ק 10:29, 14 ביוני 2009 (IDT)
- אה, כן, ועוד הערה: בעברית אומרים באמת "דיבר אמת", אבל ההפך מזה זה "שיקר". לא מקובל לומר "דיבר שקר" (ואגב הערה, נתתי לכם עוד דוגמה להבדל החמקמק והלא ברור בין "אמר" ל"דיבר"). דרור_ק 21:24, 14 ביוני 2009 (IDT)
חסר
עריכהדבר במשמעות של משהו. דניאל ב. 19:26, 14 ביוני 2009 (IDT)
דִּבֵּר ג
עריכהI'm sorry that my modern Hebrew isn't good enough for me use it here to comment at length, but I assume many editors here know English; can someone please translate this comment for those who don't? One sense currently in this entry is "hichnia" (sorry for the transliteration, but right-to-left text in this left-to-right block in a right-to-left page gets messed up) and it quotes Psalms: "yadber amim tachtenu". Seems to me that that's actually the hif'il (the piel would be y'daber). I'm not saying the definition is wrong (though it may be), but at least the quotation is, I think.