שידוד מערכות

שִׁדּוּד מַעֲרָכוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שידוד מערכות
הגייה*	shidud ma'arakhot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות

1. שינוי מהפכני מהיסוד; שינוי כללי של מערכות, כללים או יחסים.

   • ”תפיסה זו מדברת על שינויים דרסטיים המשקפים שידוד מערכות כולל בתפיסה ובהתכוונות, בדרכי הארגון ובהשקפה המוסרית.“ (אורות רחוקים, מאת מוקי צור, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בהמשך הזמן, לאחר שהונחו היסודות הראשונים של ציונות חלוצית וחיי שיתוף בקיבוצים סוציאליסטיים בארץ, בא גם שידוד מערכות החינוך של התנועה.“ (תולדות יהודי וארשה, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

ראו דברי האקדמיה ללשון העברית בסעיף "קישורים חיצוניים" בעמוד זה.

• על הביטוי ”אֲנִי אֵל שַׁדַּי“ (בראשית יז, פסוק א) באו שני פירושים:
  1. פירוש רש"י: אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה.
  2. פירוש ראב"ע: שם התואר, וטעמו "תקיף". [...] ורבים פירשוהו מגזרת "שודד", שהוא מנצח ומתגבר.

הרמב"ן, בהכרעתו ביניהם, כותב כך: שני שמות כל אחד תאר לעצמו ופירוש "אל" תקיף מלשון אלי מואב (שמות טו, פסוק טו) ופירוש "שדי" אמר רש"י שיש די באלהותי לכל בריה ובספר מורה הנבוכים (א סג) פירש הרב כלומר שאינו צריך במציאות מה שנמצא ולא בקיום מציאותו לזולתו אבל מציאותו תספיק בעצמה, ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל, "שדי" מגזרת: שודד הוא, כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים וזהו הנכון.

תרגום

• אנגלית: paradigm shift‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• האקדמיה ללשון העברית, שדוד מערכות.