|
השורש ר־ש־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | שמעורר תשומת לב והתפעלות. אותות אותיות וסימנים |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא מארמית |
| ר־שׁ־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
רָשַׁם |
רוֹשֵׁם
(ב׳ פעוּל: רָשׁוּם) |
יִרְשׁוֹם |
רְשׁוֹם |
לִרְשׁוֹם |
| נִפְעַל |
נִרְשַׁם |
נִרְשָׁם |
יֵרָשֵׁם |
הֵרָשֵׁם |
לְהֵרָשֵׁם |
| הִפְעִיל |
הִרְשִׁים |
מַרְשִׁים |
יַרְשִׁים |
הַרְשֵׁם |
לְהַרְשִׁים |
| הֻפְעַל |
הֻרְשַׁם |
מֻרְשָׁם |
יֻרְשָׁם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְרַשֵׁם |
מִתְרַשֵׁם |
יִתְרַשֵׁם |
הִתְרַשֵׁם |
לִהִתְרַשֵׁם |
|
