|
השורש ר־ש־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
שמעורר תשומת לב והתפעלות. אותות אותיות וסימנים
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא מארמית
|
| ר־שׁ־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
רָשַׁם
|
רוֹשֵׁם
(ב׳ פעוּל: רָשׁוּם)
|
יִרְשׁוֹם
|
רְשׁוֹם
|
לִרְשׁוֹם
|
| נִפְעַל
|
נִרְשַׁם
|
נִרְשָׁם
|
יֵרָשֵׁם
|
הֵרָשֵׁם
|
לְהֵרָשֵׁם
|
| הִפְעִיל
|
הִרְשִׁים
|
מַרְשִׁים
|
יַרְשִׁים
|
הַרְשֵׁם
|
לְהַרְשִׁים
|
| הֻפְעַל
|
הֻרְשַׁם
|
מֻרְשָׁם
|
יֻרְשָׁם
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַשֵׁם
|
מִתְרַשֵׁם
|
יִתְרַשֵׁם
|
הִתְרַשֵׁם
|
לִהִתְרַשֵׁם
|
|
