רשׁם (שורש)
השורש ר־ש־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | שמעורר תשומת לב והתפעלות. אותות אותיות וסימנים |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא מארמית |
נטיות הפעלים
עריכהר־שׁ־ם | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | רָשַׁם | רוֹשֵׁם (ב׳ פעוּל: רָשׁוּם) |
יִרְשׁוֹם | רְשׁוֹם | לִרְשׁוֹם |
נִפְעַל | נִרְשַׁם | נִרְשָׁם | יֵרָשֵׁם | הֵרָשֵׁם | לְהֵרָשֵׁם |
הִפְעִיל | הִרְשִׁים | מַרְשִׁים | יַרְשִׁים | הַרְשֵׁם | לְהַרְשִׁים |
הֻפְעַל | הֻרְשַׁם | מֻרְשָׁם | יֻרְשָׁם | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | |||||
פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִתְרַשֵׁם | מִתְרַשֵׁם | יִתְרַשֵׁם | הִתְרַשֵׁם | לִהִתְרַשֵׁם |