רַקָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רקה
הגייה* raka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ק־ק
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ רַקּוֹת; רַקַּת־, ר׳ רַקּוֹת־; כ׳ רַקָּתוֹ
 
רקה(1)
  1. לשון המקרא חלק הפנים שבין המצח לאוזן, צדע.
    • ”וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ (שופטים ה, פסוק כו)
    • לנגב טיפת זיעה שמתהווה על רקתה, ממש בין התלתלים החומים "מלאך בשר ודם", כליל זיסאפל
    • וַיְהִי בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֶיהָ וַתִּצֶד לוֹ לְהֲמִיתוֹ, וַתִּיר אֶת-פִּלְכָּה לְעֻמַּת רַקָּתוֹ "דָּוִד וְיִשְׁבִּי", חיים נחמן ביאליק
    • אין לנהל משא ומתן כשאקדח מוצמד לרקה
  2. לשון המקרא צד הפנים, לחי.
    • ”כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ“ (שיר השירים ד, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • מקבילה בערבית: ريكا (רִיקא).
  • מלשון המקרא. הפרשנים נחלקים בזיהוי האיבר. הפירוש המקובל כיום לרקה הוא צדע [1] אחרים גורסים שרקה היא לחי.[2]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: temple‏‏‏‏(1), אנגלית: cheeck‏‏‏‏ (2)
  • אספרנטו: tempio‏‏‏‏(1)
  • ערבית: ريكا‏‏‏‏(1)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עצם הרקה

סימוכיןעריכה

  1. אתר האקדמיה-[1].
  2. להרחבה ראו: " רקה = לחי", מאת אביתר כהן.