רָצַע

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רצע
שורש וגזרה ר־צ־ע
בניין פָּעַל (קַל)
 
אדם הרוצע אזנו של אחר.
  1. לשון המקרא יצר נקב בעור, לרוב לשם החדרת עצם, כגון תכשיט, דרכו.
    • ”וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל-הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.“ (שמות כא, פסוק ו)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה