קתולי

קָתוֹלִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קתולי
הגייה^*	katoli
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ קָתוֹלִים או קָתוֹלִיִּים; נ׳ קָתוֹלִית, נ"ר קָתוֹלִיּוֹת

עברית חדשה שייך לזרם האמוני הגדול ביותר בנצרות או לכנסייה שמרכזה בוותיקן ברומא.
- ”אליה כהן משענעק התנצר בשנת 1843 ויבחר בכנסיית הקאטולי, וכעבור איזה שנים לקח לו לאשה נוצרית אחת מכנסיית האוונגילי [...].“ (המגיד, שנה א, מאת אליעזר ליפמן זילברמן, באתר מאגרים) (שנת 1857)
- ”הכנסיה הרומית־קתולית לא עודדה את קריאת כתבי־הקודש על־ידי הדיוטות: סברה כי בינה בכתבי־הקודש איש כלבבו, עשויה להביא לידי סטיות וקרעים בהילכות־אמונה.“ (תנ"ך אנגלי חדש ניתן לקתולים, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)

מיוונית: katholikos) καθολικος), כללי, כולל. כאן במובן "הכנסיה הנוצרית בשלמותה".
קתילוקין נחשב לדרגת פקידות בכירה בשלהי ימי ביהמ"ק השני שהיה כפוף לסגן, ולכהן הגדול בלבד, השוו: ואמרכול - מעלתו גדולה מן הגזבר, תרגום "ונשיא נשיאי הלוי"(במדבר ג, לב) "ואמרכלא דממנא על רברבי ליואי". ויש שם מעלה למעלה ממעלת האמרכל, ונקרא מי שהוא בזו המעלה "קתילוק", ולא יהיו בזו המעלה פחות משנים. נמצא הסגן תחת נשיאות כהן גדול, וקתילוקין תחת נשיאות הסגן, והאמרכולין תחת נשיאות הקתילוקין, והגזברין תחת נשיאות האמרכולין. (פירוש הרמב"ם ל משנה שקלים ה ב)

ערך בוויקיפדיה: נצרות קתולית