גזבר

גִּזְבָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גזבר
הגייה^*	gizbar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ גִּזְבָּרִים; גִּזְבַּר־, ר׳ גִּזְבָּרֵי־; נ׳ גִּזְבָּרִית

הממונה על טיפול בענייני כספים במוסד כלשהו.
- "הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות" (סעיף 16(א) לתקנון המצוי של הבתים המשותפים).
- "בעלי־החובות מהרו למקום המעשה וימנו גזבר אחד לסַדר המסחרים המתמוטטים ולאסוף את שארית הפליטה" ("נידויה של מתה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
לשון המקרא, לשון חז"ל המשגיח על שכיות החמדה של כוהני היהודים כלי זהב,קערות והאוצר. מפאת הפשע הגובר העבודה נכרכה במשמרת לילה .
- "בני העיר ששילחו את שקליהם ונגנבו או שאבדו - אם נתרמה התרומה נישבעים לגיזברים." (משנה, מסכת שקלים, פרק ב, משנה א)

המילה הגיעה לעברית בתיווכה של הארמית והיא מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר“ (עזרא א, פסוק ח). בניגוד לתפקיד שומר סף התפקיד אינו נזכר במקרא כתפקיד שעל הכהונה בירושלים לאייש, ובכל זאת בדורות אחרונים לבית המקדש השני והמושחת תפקיד זה מופיע כתפקיד שאין עליו עוררין במשנה, ואצל יוסף מתיתיהו.
מפרסית: ganžabara, מילה המורכבת משני יסודות: ganža 'אוֹצָר' (השווה עברית גנז) + bara 'נושא, מחזיק' (קשור לאנגלית bear 'נשא'). מקביל לפרסית חדשה گنج (ganj) + بار (bar) שהתגלגל לگنجور (ganjwar).^[1] ארמית-מנדעית: גאנזיברא

המילה גזבר היא מקור השמות הפרטיים Gaspar, ‏Caspar וגרסותיהם השונות (Casper,‏ Gaspard, Jasper וכד'): בהשפעת המקרא (כנראה מתרגום וולגטה של הפסוק לעיל, שמתייחס לגזבר כאילו מדובר בשם פרטי: Mitridatis filii Gazabar = מִתְרְדָת בן גִּזְבָּר^[2]), אחד משלושת האמגושים של הברית החדשה קיבל את השם גזבר Gazbar, ומשם השם הפרטי התפשט באירופה הנוצרית.