גזבר

גִּזְבָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גזבר
הגייה^*	gizbar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ גִּזְבָּרִים; גִּזְבַּר־, ר׳ גִּזְבָּרֵי־; נ׳ גִּזְבָּרִית

הממונה על טיפול בענייני כספים במוסד כלשהו.
- "הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות" (סעיף 16(א) לתקנון המצוי של הבתים המשותפים).
- "בעלי־החובות מהרו למקום המעשה וימנו גזבר אחד לסַדר המסחרים המתמוטטים ולאסוף את שארית הפליטה" ("נידויה של מתה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
לשון המקרא, לשון חז"ל האחראי על אוצר הכסף.
- "בני העיר ששילחו את שקליהם ונגנבו או שאבדו - אם נתרמה התרומה נישבעים לגיזברים." (משנה, מסכת שקלים, פרק ב, משנה א)

המילה הגיעה לעברית בתיווכה של הארמית והיא מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר“ (עזרא א, פסוק ח).
מפרסית: ganžabara, מילה המורכבת משני יסודות: ganža 'אוֹצָר' (השווה עברית גנז) + bara 'נושא, מחזיק' (קשור לאנגלית bear 'נשא'). מקביל לפרסית חדשה گنج (ganj) + بار (bar) שהתגלגל לگنجور (ganjwar).^[1] ארמית-מנדעית: גאנזיברא

המילה גזבר היא מקור השמות הפרטיים Gaspar, ‏Caspar וגרסותיהם השונות (Casper,‏ Gaspard, Jasper וכד'): בהשפעת המקרא (כנראה מתרגום וולגטה של הפסוק לעיל, שמתייחס לגזבר כאילו מדובר בשם פרטי: Mitridatis filii Gazabar = מִתְרְדָת בן גִּזְבָּר^[2]), אחד משלושת האמגושים של הברית החדשה קיבל את השם גזבר Gazbar, ומשם השם הפרטי התפשט באירופה הנוצרית.