קנה שביתה
קָנָה שְׁבִיתָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | kana shvita |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | -
|
| שורש | ק־נ־י/ה; שׁ־ב־ת |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [הלכה] קבע את מקומו (בתחילת השבת או חג, מה שמגדיר את תחום המותר לו לנוע - עירוב תחומין או עירוב חצירות).
- למקני שביתה בשבתא
- [ספרותי] נעשה קבוע.
- אורח נטה ללון, אך לאחר כמה ימים נראה שקנה לו שביתה בביתינו
- הכhנים קנו להן שביתה בשער בתי.
- מצאנו כי הדעות המושמעות בתקשורת קונות שביתה בלב ההמונים
ביטויים קרובים
עריכהראו גם
עריכה
| השורש קנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|