קוֹנְסוֹנַנְס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונסוננס
הגייה* konsonans
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוֹנְסוֹנַנְסִים
  1. מוזיקה הרמוניה בה הצלילים משלימים זה את זה, מגבירים את התהודה אחד של השני ואינם צורמים לאוזן.

גיזרון

עריכה
  • לטינית: "cum" (עם) + "sonans" (מצלצל)

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה