פתיחת התפריט הראשי

קוֹמְפְּלֶקְסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קומפלקס
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־מ־פ־ל־ק־ס
דרך תצורה מילה שאולה
נטיות ר׳ קוֹמְפְּלֶקְסִים
  1. מבנה המורכב מיחידות רבות.
    • הציעו לאישתי לנהל את קומפלקס עזריאלי, אבל היא סירבה.
    • אני גר בקומפלקס עם בריכה, חדר כושר ומשכורת טובה.
  2. [פסיכולוגיה] תסביך.
    • יש לי קומפלקס עם משימות שכאלה – אני מרגישה גרועה בהן!
  3. [כימיה] מולקולה המורכבת מאטום או יון מרכזי, בדרך־כלל של מתכת, ומליגנדים (חומרים מקמפלקסים) על־ידי תרומה של זוג או מספר זוגות אלקטרונים של הליגנד לאטום או ליון המרכזי.
    • נתרן ואשלגן מופיעים גם כממויימים וגם כקומפלקס למשל מנטרלי אתרים שליליים בחומצות גרעין.
  4. [מתמטיקה] אמצעי אלגברי, שמאפשר לבטא את הקשר האלגברי בין ציקלוסים ושפות של מרחב כלשהו.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קומפלקס