במצרית קדומה קֲאבֶּת, (משוער) בהוראת חלק מן הרגל .קופטית אֶקִיב ⲉⲕⲓⲃⲉ בהוראת חזה. בארמית־סורית נמצאה מילה דומה, קַבּוּרָא (ירכיים), וככל הנראה המילים קשורות זו לזו. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.
ערבית - מלשון כביר كبير בהוראת 'חוזק' או עוצמה הם מושגים המרמזים על מקום הנחת התפילין הוא 'קבורת הזרוע' או (כיבורת הזרוע)