קבלנה
קֻבְלָנָה (גם: קוּבְלָנָה)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קובלנה |
הגייה* | kuvlana |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ב־ל ג |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָנָה |
נטיות | ר׳ קֻבְלָנוֹת גם'׳ קוּבְלָנוֹת |
- תלונה, האשמה, טענה, קבילה.
- חבר הכנסת הגיש ליועמ"ש קובלנה כנגד השר עקב חשד למינויים פוליטיים.
- "בנידון הקוֹר שבבית ושהואלת להגיש קובלנה עליו באוזני, הנה לא עלי ולא על הקור תלונתך" ("מסביב לנקודה", יוסף חיים ברנר).
- ”אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קד, עמוד ב)
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י: קובלנא - צעקה.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: complaint, accusation