צניף

צָנִיף

גבר חבוש בצניף

לשון המקרא כיסוי ראש העשוי מרצועת בד ארוכה המלופפת לכדי כדור.
- ”וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד-יְהוָה וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף-אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו סב, פסוק ג)
- ”וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד.“ (זכריה ג, פסוק ה)
- ”צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי.“ (איוב כט, פסוק יד)

ערך בוויקיפדיה: צניף

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צניפים