ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמרמורת
הגייה * tsmarmo ret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־מ־ר
דרך תצורה משקל קְטַלְטֹלֶת
נטיות
תגובה גופנית להתרגשות . תופעה בה ישנן רעידות בלתי נשלטות של הגוף והזדקרות של השערות .
”וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וְבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמֹרֶת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵּא בָהֶן.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ט, משנה ח )
כשהוכנס המחבל לבית המשפט אחזה אותי צמרמורת .
אני לא יכול לראות גוקים מתים, זה עושה לי צמרמורת וזה לא נעים לי.
כשהוא שר יש לי צמרמורות בכל הגוף.
לשון חז"ל רוב המפרשים מסבירים שנגזרה מהמילה המקראית סמר . כנראה אין קשר לצמר . ויתכן שמקור המילה מארמית, שבתרגום לספר תהלים (לח, יא) המילה "סְחַרְחַר" מתורגם "צמרמר".