פָּשָׂה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה פ־שֹ־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא התפשט ומתרחב ממקום למקום.
    • התופעה פשתה בכל החברה.
    • ”וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר“ (ויקרא יג, פסוק ז)
    • ”וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה“ (ויקרא יג, פסוק כח)

גיזרון עריכה

  • בלשון חז"ל פסה. מקביל לערבית באותו משמע 'התפשט': ‫فَشا‬ (פַשַׁא) [כהלכה פַשַׂא: פרוטו-שמית שׂ (ś) ← עברית שׂ אבל ← ערבית ش (שׁ)[1]].

נגזרות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  1. Leonid Kogan, in The Semitic Languages An International Handbook, Walter de Gruyter GmbH, 2011, page 55