פריבילגיה
פְּרִיבִילֶגְיָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פריבילגיה |
| הגייה* | privilegya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ פְּרִיבִילֶגְיוֹת |
- מסמך משפטי באירופה של ימי הביניים אשר העניק זכות או הנחה למישהו בענין מסוים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- הטבה הניתנת לפרט או קבוצה מסוימת, ולא לאחרים.
- ”רק מעמד הפועלים המתנגד לכל הפליה ופריבילגיה, השולל כל ניגוד וקיפוח מעמדי – ימצא בקרבו את הפתוס, העוז והנאמנות למדיניות של כלל-ישראל.“ (תפקידינו בשעה זו, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- ”אולם האיש טוען דוקא, שהוא ציוני, ציוני-לאומי. יתר על כן, הוא לאומי, שהלאומיות העברית היא פריבילגיה רק לו, או יותר נכון: שמונפוליה לו על הלאומיות העברית, ומרגלא בפומיה: "אתכם אני יודע, אה, יודע היטב! מה אתם רוצים? פתחו חנויות ואל תתאמרו ללאומיים!".“ (מתוך הפנקס (עברית או ז'ארגון), מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”בה בשעה שמספר בעלי-המלאכה בישראל רב מיום ליום ויעלה עד כדי 40 אחוז ביחס לבעלי עסקים אחרים – היו בתי-הלמוד למלאכה ריקים, ורק בעזרת פריבילגיות יוצאות מן הכלל היה עולה למשוך מספר תלמידים לשם, והתלמידים הגומרים האלה אף הם לא יכלו על פי רוב לעמוד בהתחרות עם בעלי-המלאכה הפשוטים.“ (מענייניה של אסיפת המורים, מאת אליעזר שיין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכה- זכות יתר (2)
תרגום
עריכה
|
|
|
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פריבילגיה |