פקט

פֶּקֶט^[1]

לשון חז"ל פסולת מגרעיני הזית המעורבת בשמן^[2]
- ”"אחד הלוקח ואחד המפקיד לפקטים"“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף מ, עמוד ב).
- "שמנים ממוחים מזוקקים. יכול שמנים שיש בהן צורך? ת"ל שמנים מזוקקים. שמנים שאין כלום דבר אלא פקטים." (ספרי שמות לב לד)

מופיע רק בצורה שנראית כצורת רבים^[3] . כנראה מיונית: ראו פקטין

”אנטונינוס עשה סעודה לרבי אמר לו שמא לא יצאת ידי קנדלה פטים (פירוש^{[דרושה הבהרה]} שמן עכור) אמר ליה מה הינון חשיבין עלוי אמר ליה שמא יתנו שמן פקטים בקנדילים ויקלקלו את הסעודה“ (אסתר רבה, פרשה א, סימן טז)
"והוא מן באשכול הממולא עסיס מזוקק פקט וקמח להעדיף להנדף להבהיק כאור שמן ערב" המובחר (תשובות רש"י מהדורת הגמ"מ כשר)

↑ ניקוד משוער
↑ פירוש רש"י שם: פסולת הגרעינים הצפה על השמן. זהו הסבר הכוונה לפי ההקשר התלמודי (מהסוגיא מבואר שלא מדובר בשמרים) ולא בהכרח הפירוש המדוייק למילה במקורה. דברי הסמ"ע מסכמים: "כי הלוקח מקבל אז שמן כאשר הוא עכור וצפה למעלה ובתוכו כמה ערבוביות וקוראן הרמב"ם כאן שמן עכור, והגמ' קוראן פקטין. והטור ומור"ם בסמוך קוראן בל' "קמחים". ובניסן כבר נשקט ונשתקע השמן מכל הערבוביא שהיה בתוכה והוא צלול.." (חושן משפט סימן רכב)
↑ המשך הדיון בגמ' בבא מציעא דף מ בארמית צורת יחיד "...פקטך מאי איעביד"

מאנגלית: מלטי: